Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת רוסו גחלים ברמת ישי

רוסו רמת ישי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"את הכבוד נתן שרון לנתח פריים ריב במשקל של 400 גרם שיצא לקראת סוף הטעימות. הנתח היה עסיסי ורך, מאוד מאוד טעים ועשוי להפליא..." מסעדת רוסו ברמת ישי שינתה לאחרונה קונספט קולינרי ועיצובי. קרין אביב יצאה לבדוק מה מחכה לנו שם

בשעת צהריים של יום חורף שימשי הגענו האחות הגבוהה ואני למסעדת רוסו. אי אפשר להתעלם מהנוף הפסטורלי העוטף את המסעדה: מרבדים ירוקים של עמק יזרעאל, משב רוח מרענן ורכס כרמל אחד מדהים ביופיו. המסעדה מרוהטת בסגנון נקי עם אלמנטים כפריים בדגש על ריהוט מעץ, דבר המרמז על האוכל הבשרי שעומד לנחות על צלחתנו.

נתחיל מהסוף הפעם, המסעדה, שנחשבה במשך שנים כאבן דרך קולינרית בעמק, שינתה את פניה והפכה ממסעדת שף למסעדת גריל ים תיכוני. התפריט כולל מגוון רחב של בשרים, מהרגילים ועד המובחרים ביותר, המון סוגי סלטים וכמובן לחמים שנאפים במקום. המסעדה מכוונת היום למיתוג עממי השווה לכל נפש וכמקום טוב לאירועים משפחתיים או עסקיים. במסעדה חדר פרטי שבו תשתית מולטימדיה מתאימה היכולה לשדרג את השמחה.

שרון, אחד השותפים במקום, קיבל את פנינו בחיוך רחב ודאג ל"קבלת פנים": 18 סוגים של סלטים הוגשו לשולחן בליווי לחם מחמצת הנאפה במקום. הלחם האוורירי הוא בגדר הפתעה וטוויסט מעניין ממי שמצפה לקבל פיתות כליווי לסלטים. מגוון הסלטים הטריים כלל כמובן בין השאר, חומוס, טחינה, כרובית בטחינה, כרוב לבן וגם סגול, חציל מטוגן וחציל במיונז. בלט בייחודו סלט הסלק עבורי וסלט החצילים במיונז לאורחת הכבוד.

מנת כבד קצוץ בליווי טוסטונים הגיעה והפתיעה במרקמה הגס. כמי שכבר די מתוכנתת לקבל כבד בצורת פטה או טרין מוקפד, הקיצוץ הגס נתן למנה נופך כפרי.

אמרנו כבר שהמסעדה נותן כבוד לבשרים, אז הנה זה מגיע - שלושה שיפודי מתכת לוהטים הוגשו על מגש עץ מעוטר במלח ים אטלנטי ופלפל שחור גרוס. טריו של פרגיות, קבב טלה וכבד עוף הם שילוב מייצג של מגוון הבשרים במסעדה. התיבול בכולם היה טעים וללא ספק משקף את הבנה של השף בתהליך הכנת הבשר. את הכבוד נתן שרון לנתח פריים ריב במשקל של 400 גרם שיצא לקראת סוף הטעימות. הנתח היה עסיסי ורך, מאוד מאוד טעים ועשוי להפליא. את הנתח ליווה סלט ירקות שורש טרי ופריך שממש נצץ בקרני השמש שליטפו את שולחננו.

את המנות העיקריות ליוו שתי קערות; האחת של אורז עם טימין ורוזמרין והשנייה קוסקוס עם ירקות. שתי מנות קלאסיות עם טעם בייתי של עוד. שילוב של ציפורים נודדות ורחש של מטוסים מהבסיס הקרוב המיסו את ליבי בצאתנו מהמסעדה, כאות פרידה מהאזור והזמנה לחזור שוב למקום הנעים אי שם בעמק.