Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על ג'י קפה באשדוד של השף גיא פרץ

ג'י קפה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"מנה של סלק צלוי עם גבינת פטה על עלי אנדיב ושמן זית הייתה הפתעה צבעונית ומרעננת..." גיא סופר זמרני, מגלה פארק חדש באשדוד, מופע מזרקות מים מוזיקלי ואת ג'י קפה הכשר של השף גיא פרץ

אנחנו מבלים יותר מידי בתל אביב, למסקנה הזאת הגעתי כבר לפני הרבה זמן. אנחנו מתגוררים במרכז הארץ, מחוץ לתל אביב, אך נראה שהעיר הגדולה הפכה איכשהו תמיד ליעד הטבעי שלנו לבילויים. אתמול, חברים סיפרו לנו על פארק חדש שנפתח באשדוד, אחד הגדולים בארץ, והחלטנו שאנחנו חייבים לבקר בו. בפארק יש אמפי גדול, משכן לאומניות הבמה, כמה גבעות יפות, ואגם מלאכותי גדול. את האגם חוצה גשר. לא הבנו את פשר ההמונים העומדים ליד גדות האגם ובוהים בו.

- מה זאת אומרת? זה עומד להתחיל
- מה עומד להתחיל?
- מה, אתם לא יודעים?
- לא, באמת שלא
- יש פה מופע מזרקות, שלוש פעמים בערב!

אכן היה מופע מזרקות מרהיב: סילוני מים בגבהים שונים, מוארים בתאורה צבעונית, מרקדים לקצב מוזיקה קצבית, מחזה נעים לעין ומשמח.

ההליכה לארוך הפארק פתחה לנו את התיאבון, וסמכנו על ג'י קפה, בית הקפה של הפארק הצמוד לאגם ולמזרקות, שיעזור לטפל בבעיה שצצה בקיבתנו. כבר שפותחים את התפריט מבינים שהמקום הוא יותר מבית קפה רגיל. יש יד מכוונת מאחורי התפריט, השף גיא פרץ, שבבעלותו כבר כמה וכמה מסעדות, אחראי לתפריט, דבר המסביר את העניין. המנות מושכות ומסקרות, התפריט כשר-חלבי ובסגנון איטלקי-מזרח ים תיכוני.

קודם כל דאגנו לברר איפה הכי כדאי לשבת כדי לתפוס זווית צפייה נוחה למופע הבא, מיד לאחר כך התפנינו לשתות שני אייס-לימונענע גרוסים היטב, עם טעם מודגש של נענע, אבל בלי העלים שנתקעים בקשית.

לראשונות בחרנו פוקצ'ה בצל מטוגן ופרמזן, שהגיעה עם איולי פסטו וממרח עגבניות מיובשות, והייתה טעימה להפליא גם בלעדיהם. מנה של סלק צלוי עם גבינת פטה על עלי אנדיב ושמן זית הייתה הפתעה צבעונית ומרעננת, ברוסקטת סלמון מצויינת וסלט לבנוני מלא פיצוחים וסלרי (לאוהבים בלבד) השלימו את הסבב המגוון.

היות ומדובר במסעדה חלבית, המנות הראשונות היו קלילות ומפתות מספיק כדי שנרצה עוד. מהטאבון הזמנו ג'י פיצה, פיצה דקיקה הכוללת שילוב לא שגרתי של נתחי ארטישוק, גבינת פטה וקונפי טונה לבנה. ומהכירה - מנה של רביולי גבינות ברוטב שמנת, ערמונים ובטטה. מנה כבדה יותר אמנם, אבל התענגנו עליה ועל הרוטב המיוחד, שתובל במינון מדויק של אגוז מוסקט – לא מעט מדי שיעלם, לא הרבה מכדי שישתלט.

בינתיים חלף עוד מופע מזרקות, קצת שונה מקודמו, ואנחנו כבר חושבים על קינוחים ומופע שלישי לערב. התלבטנו הרבה, ובסוף בחרנו במנת וופל בלגי, הוופל היה דק יחסית אבל יציב, ובמתיקות מאוזנת, כדי להחמיא ולהשלים את כדורי הגלידה שנערמו עליו: בומבה אוריאו, גלידת וניל מצופה בשברי עוגיות אוריאו, שנדמה שהיא ממש אפויה איתם, וקוקו פקאן, המושחת לא פחות, כדור גלידת קוקוס מצופה שברי קוקוס ופקאן.

אך, איזה כיף לבוא למקום בלי ציפיות ולצאת כמו ממסעדת שף לכל דבר. אנחנו בטוחים שעוד נחזור לכאן, יש עוד הרבה מה לדגום בתפריט. בינתיים בחוף ממול מתחיל מופע מוזיקה, על הבמה עומד מוש בן ארי והשירה מגיעה עד אלינו, לפארק. וכל זה כשהגענו למקום במקרה. מעניין מה אנחנו מפסידים מידי יום ביומו, בהחלט צריך להגיע לאשדוד יותר.