Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > טעימת יין > כתבה על יינות מבעבעים לסילבסטר 2014

מבעבעים לסילבסטר


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

המעבר לשנה אזרחית חדשה מלווה בפתיחת בקבוקי שמפניה רבים בכל רחבי העולם וגם כאן בארץ. איזה בקבוק כדאי לפתוח בדקה לחצות? ואלו מבעבעים קיימים בארץ? יובל בלנקובסקי עם המלצות ליינות מבעבעים לסילבסטר 2014

חגיגות הסילבסטר בפתח, ויש שיאמרו כי מדובר בחג המבעבעים. מהו בעצם יין מבעבע? מה ההבדל בין שמפניה לפרוסקו וקאווה? מדוע על חלק מהמבעבעים מצוין שנת בציר ובאחרים לא? מהי שמפניה ורודה? בטור זה אבקש להסביר קצת על עולם המבעבעים וכן להציג סוגי מבעבעים שונים מהארץ ומחו"ל.

השמפניה היא יין מבעבע שיוצר במחוז שמפיין בצרפת ורק היינות מאזור זה זכאים לכתוב על התווית "שמפניה". מבלי להעמיק בתהליך היצור המסורתי של השמפניה, נצין רק שבשמפניה אמתית הבועות נוצרות מהתסיסה הטבעית של היין בבקבוק, בלי שיוסיפו לה גז חיצוני כמו במשקאות הקלים. הטובים שביינות המבעבעים, כמו הקאווה הספרדית והפרסקו האיטלקי הם יינות מבעבעים הנעשים באזורי גידול מסורתיים מחוץ למחוז שמפיין שבצרפת- ועל כן הם אינם רשאים לקרוא לעצמם "שמפניה". אם נחה עינכם על קאווה או פרסקו שכתוב עליהם 'מתוד תרדיסיונאל' הכוונה היא שהמבעבע שלפניכם יוצר בשיטה המסורתית ללא תוספת פחמן דו חמצני ולפניכם יין איכותי מאוד וניתן לומר גם יקר יותר.

עולם המבעבעים עשיר מאוד בסוגים וקיימת חלוקה פנימית המבדילה בין המבעבעים. שמפניה רגילה היא שמפניה ללא שנת בציר, ולעיתים קרובות היא מסומנת כ-NV-NON VINTAGE, משום שהיא מיוצרת מעסיס של ענבים משנות בציר שנות. שמפניה שמצוין עליה שנת בציר נחשבת לאיכותית יותר, כיוון שהשמפניה הופקה מענבי שנה מסויימת, ופועל יוצא מכך, שמרווח התמרון של היינן קטן יותר בהכנת השמפניה, ועל כן השמפניה אמורה לבטא את הטעם הייחודי של שנת הבציר הספציפית. שמפניה המכונה 'בלאן דה בלאן' – היא שמפניה העשויה מזן ענבים לבנים מסוג שרדונה. שמפניה ורודה או שמפניית רוזה היא בדרך כלל יקרה יותר משפניה רגילה- במקרה זה העסיס של הענבים עבר תהליך השרייה קצרה עם הקליפות של זן הענבים האדום ועל כן ליין צבע ורוד (אם סוחטים ענבים אדומים ולא משרים את העסיס עם הקליפות מקבלים– יין לבן מענבים אדומים המכונה 'בלאן דה נואר').

אז מהם החידושים האחרונים בתחום המבעבעים? יקבי רמת הגולן השיקו לראשונה בארץ יין רוזה מבעבע, ירדן רוזה, 2008 . הירדן רוזה, 2008, מיוצר מ- 70% ענבי שרדונה ו-30% פינו נואר, שגודלו בכרמים הגבוהים בצפון רמת הגולן. היין מיוצר על פי השיטה המסורתית של חבל שמפיין. ביקב טוענים כי היין מציג שילוב ארומטי של ניחוחות תות, פרי הדר ואגס, המאוזנים עם מאפיינים של פרחים, פאי תפוחים, בגט ואגוזים קלויים. בעוד שבקבוק יין מוכן לשתייה בעת שחרורו מהיקב, יין ירדן רוזה, 2008, צפוי עוד להתיישן בחינניות גם עד עשר שנים משנת הבציר. לצד הירדן רוזה מציעים יקבי רמת הגולן גם את שמפנית הבציר, ירדן בלאן דה בלאן, 2007. מדובר ביין מבעבע הנוצר אך ורק מענבי שרדונה. את היין האחרון טעמתי לפני מספר חודשים והוא לטעמי עומד בכבוד רב מול השמפניה הצרפתית.

גם ליקבי כרמל יינות מבעבעים ברמות מחיר שונות. היוקרתי שבהם הוא ברוט פרייבט קולקשיין, יין מבעבע יבש ומרענן, המופק מענבי הזנים קולמברד, שרדונה וויונייה. ביקב ממליצים לשלב את היין עם מנות פתיחה, מנות דגים, דגים מעושנים ונאים, סושי, מנות מהמטבח האסיאתי ועוד.

המבעבע האחרון שעליו אני ממליץ מיובא על ידי צור סוכנויות, מדובר בשמפניה מקורית מצרפת בשם אדמה קוסט- Champagne Edme Coste. היבואן מתאר אותה כשמפניה בצבע קש זהוב, מלא ומבריק. ניחוחות בריוש ושמרים, תפוח בשל וליקוריץ. שילוב של בעבוע טוב, מתיקות גבוהה, פרי רך ונעים, ריבת משמש ושקדים קלויים. שמפניה רעננה, מאוזנת ומעט מורכבת.

ומשהו קטן לחובבי היין: תערוכת "סומלייה",התערוכה המקצועית של ענף היין והמסעדות, חוזרת להיכל התרבות המחודש, ותתקיים בימים שלישי-רביעי, 8-7 בינואר. מדובר בתערוכה הגדולה ביותר מבחינת כמות היקבים המציגים בה, והמקצועית ביותר בשל איכותם של היינות שנפתחים בה. במסגרת התערוכה יוצגו המגמות והחידושים בעולם היין הישראלי, הן מבחינת הייצור המקומי והן מבחינת היבוא.