NG בר & בשר

"ההמבורגר של NG הוא הדבר הכי רחוק מהקציצה-בלחמניה הנודעת לשמצה. הבשר הוא אנטרקוט נקי, לא טחון אלא קצוץ גס על הסכין, בתוך לחמניית בריוש, ועליו ניתכת לה פרוסה של גבינת סנט מור..." שפרה צח בודקת את תפריט העסקיות החדש של NG בנווה צדק, תל אביב

אמרתם NG – אמרתם חגיגה לקרניבורים, בה מככבים אנטרקוטים עתירי מידות, נתחי פילה עסיסיים, ולמתקדמים - מנת פורטרהאוס של קילו ורבע ויותר. בשרים שמתבקש לשטוף אותם עם כוס או שתיים מתפריט האלכוהול של המקום, בדגש על בירות מקומיות ויינות בוטיק ישראליים, ואז לצנוח הלומי עונג עד הבוקר הבא. כל זה עדיין נכון, כמובן, כמו בעשר השנים האחרונות, אבל עם חידוש: עסקיות בצהריים, במחיר משתלם ובתפריט מיוחד, שלוקח בחשבון את העובדה שצריך עוד לחזור לעבודה אחר-כך.

איך עושים את זה? מהצד הפיננסי, במחיר המנה העיקרית תקבלו גם ראשונה שמגיעה עם לחם הבית הטעים-עד-מאוד וגם שתיה חמה, פלוס אופציה ליין או בירה במחיר מוזל. מהצד הקולינארי הרעיון הוא לתת מנות קלילות יותר ובמנעד אפשרויות רחב יותר. כך תמצאו בעיקריות צהריים של מקדש הבשרים הזה גם מנת סלמון ברוטב יין, מנת ריזוטו-פורטבלו צמחונית ואפילו מנת בריאות טבעונית של ירקות שורש, תרד ועדשים שחורות. המנות הבשריות, מצידן, לא כבדות מדיי, ובכל אחת מהן יש טוויסט שמוסיף לה עניין. אותו כיוון של קלילות נותן את הטון גם במנות הראשונות, שכולן על טהרת הירקות – קרפצ'ו סלק מעושן, חציל קלוי בפסטו כוסברה ונענע, סלט שורשים עונתי, וכמובן סלט NG המיתולוגי שמלווה את המסעדה מראשיתה, עם שילוב מנצח של תערובת עלים ירוקים, גירורי פרמזן וצ'יפס בטטה מעל. מי שבכל זאת צריך קצת בשר לפני הבשר שלו יכול לעשות כמונו ולבקש, בנוסף, את מנת ה"דליקטס" מתוך תפריט הערב. מנה שכשמה כן היא – דליקטס של ממש. פרוסות בשר קרות מנתחי אנטרקוט ופיקניה מעושנים במקום, שמוגשות עם איולי חזרת וסלט מרענן של עלי בייבי וצנוניות.

העיקריות, כאמור, הולכות על הקונספט של בשר-פלוס: לאפה תוצרת בית עם שווארמה פיקניה, ראמפ-סטייק עם חלמון ותרד, חזה עוף מגולגל בעלה גפן עם ארטישוק, ועוד. מתוכן אנחנו בוחרים בשתיים שנראות לנו מעניינות ביותר – המבורגר ו"ליידי סינטה". מי שתוהה מה יכול להיות מעניין בהמבורגר מוזמן לשמוע את חוות דעתו של בעלי, שהצהיר בפה מלא שהמבורגר כזה הוא לא אכל בחיים.

ההמבורגר של NG הוא הדבר הכי רחוק מהקציצה-בלחמניה הנודעת לשמצה. הבשר הוא אנטרקוט נקי, לא טחון אלא קצוץ גס על הסכין, בתוך לחמניית בריוש, ועליו ניתכת לה פרוסה של גבינת סנט מור שמנעה ממני לטעום מהמנה אבל זכתה לשבחים מפי הנוגע בדבר.

ה"ליידי סינטה" שלי מעניקה לסועד משחק קטן: על צלחת לוהטת מגיעות שתי פרוסות סינטה נקיות, שצידן העליון עדיין נא, והסועד עצמו מוזמן להפוך אותן להמשך תהליך הצליה, כשהוא מחליט בעצמו על מידת העשיה הרצויה. גימיק נחמד אבל קצת מוחמץ, לדעתי, בגלל הטעם הדומיננטי של הרוטב הלימוני שנלווה לבשר, ומונע מהטעם האמיתי שלו לבוא לידי ביטוי. למרות הרצון לחדש, נראה לי שבמקרה זה אחד הרטבים הקלאסיים – רוטב יין, חרדל או פלפל – היה משיג תוצאה טובה יותר. לצד הבשרים מוגשות בנפרד שתי התוספות שלנו – קערה מלאה בצ'יפס בטטה שאהבנו בסלט, ו"פירה מדורה" בטעם מעושן ובסגנון כפרי מעוך גס.

העסקיות לא כוללות קינוח, כך שאני מסתפקת בכוס תה, אבל בעלי לא מוותר על המתוק של הסיום, ומפרגן לעצמו פאי וניל עם דובדבני אמרנה וכדור של גלידת פיסטוק ביתית ליד. עוד פינוק קטן לפני החזרה הבלתי נמנעת למשרד.