קיבלנו ''שלים'' רחבים ארוכים ומפנקים מצמר, התכרבלנו והמשכנו לפטפט ולפטפט ולקשקש, מסביב היו חבורות של חבר'ה, וצחוקיה, והמון סיגריות, יפעת נזכרה בגסט האוס שלנו בדרמסאלה, וזה היה טוב.
השבוע קרה לי הלא יאומן. קבעתי פגישה עם חברה ותיקה מימי שרות החובה במזרח. איפה נפגשים שאלתי? במשביר 22 היא אומרת, גם החולרות יהיו, תבוא מצויד. אני טוב בפקודות, ככה אני רגיל מהבית. הגעתי בזמן, בחוץ כבר היה חשוך לגמרי, אז נכנסתי לחכות בפנים, ואז זה קרה, פתאום הייתי בהודו. עכשיו כשאני אומר לכם שהייתי בהודו אני מתכוון, ממש ממש בהודו. הריחות, התפאורה התרמילאים, הסתכלתי מסביב כי עוד היה מוקדם בשביל הזיות, אבל זה קרה באמת, אחר כך הכל התברר, הייתי בסבקוץ' מילגה, או בעברית פשוטה, הכל אפשרי.
בבנין בן שלוש קומות נדחסו על ידי יזמים צעירים בגילם ובנפשם, פאב, קומת משחקים וגג שעשועים.
החולרות הגיעו ראשונים ואחריהם יפעת. עלינו לגג, שם השתרענו על ספה מימי מתושלח, כורסא בלי ידיות, ושני כסאות: אחד לישיבה, ואחד בשביל הרגליים.
מלצרית בשאנטי הודי, הצניחה על השולחן את התפריטים, והצטרפה לשולחן, קצת כדי לעזור וקצת כדי לנוח. אחרי התלבטות קצרה, בין פאקורה מכל סוגי הירקות שיש בעולם, (חצילים ברוקולי תפוחי אדמה כרובית) ובין ואדות למיניהן, בחרנו בפאקורה תרד ברוטב צ'אטני ירוק עם כוסברה, ובוואדות בצל עם קמח חומוס, אני מת על קמח חומוס. הפקורות הגיעו כמו כדורי שוקולד פריכים, ומה זה חריפים, הצאטני חריף בפני עצמו, היה מפוצץ בכוסברה. אישית אני רואה בכוסברה את הירק האולטימטיבי, אם אתם לא, זו עלולה להיות בעיה. כדי לכבות את השרפה הזמנו בדחיפות לאסי בננות, הבננות, שהיו מתוקות ובשלות הפכו את הלאסי לדבר הנכון במקום הנכון.
אחר כך הגיעו פניר פראתה, פיתה במילוי גבינת פניר, שהיא גבינה לבנה בסגנון ריקוטה אבל קשה, ומילוי בצל, פאפאדם אפוי ולא מטוגן מה שטוב אם אתם שומרי משקל (ואני לא), מלאי כופתא – קציצות סולת ברוטב בצל עגבניות וגבינת פניר, שהגיע במחבת פושטית רוחשת, וצאפטי בשביל הניגוב של הרוטב, אפשר להרגיש למי שעומד מאחורי הסירים גדל על האוכל הזה, הטעם היה מדויק וגם הסמיכות של הרוטב. היה גם דאל, תבשיל עדשים עם ירקות, ובנופי שהתגלתה כעוגת סולת עם בננות, קוקוס וטוויסט מהטיול לדרום אמריקה, ריבת חלב, פיוז'ן תרמילאים טעים משהו משהו.
אחרי כך נהיה קריר על הגג, שקלנו לרדת לקומת המשחקים או לפאב אבל למלצרית שלנו היה רעיון שהתאים יותר. קיבלנו שלים רחבים ארוכים ומפנקים מצמר, התכרבלנו והמשכנו לפטפט ולפטפט ולקשקש, מסביב היו חבורות של ח'ברה, וצחוקיה, והמון סיגריות, יפעת נזכרה בגסט האוס שלנו בדרמסאלה, וזה היה טוב, אם במקרה גם אתם הייתם בגסט האוס ההוא, וכרגע אתם מחוייבים לעניינים אחרים, בואו לסבקוץ' מילגה בערב.
סב קוץ' מילגה
המשביר 22,(כניסה מדרך יפו), תל אביב
טלפון: 03-6813412
