Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת לה רלה ג'פה ביפו

לה רלה ג'פה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פילה לברק על מצע דוקסל פטריות ובצל, כשכל הטוב הזה עטוף בעלה סיגר ומוגש עם ירקות אפויים. העטיפה בעלה הסיגר היא הברקה של ממש: גם שומרת על בשרו העסיסי של הדג וגם יוצרת ניגוד מענג בינו לבין פריכות הבצק..." שפרה צח טועמת מתפריט החורף החדש של לה רלה ג'פה ביפו.

מעטות הן המסעדות שאנחנו חוזרים אליהן פעם אחר פעם לאורך שנים, כאלו שמצליחות לייצר את אותו מושג חמקמק של "חווית אוכל" שבשבילו שווה להגיע שוב. בתוך הרשימה המצומצמת הזאת שמור מקום של כבוד ל"לה רלה ג'פה". התמהיל של מבנה אבן מרשים, ריהוט מרוקאי אותנטי, אירוח מכל הלב ואוכל צרפתי משובח עושה את שלו.

התירוץ הפעם, אם בכלל צריך תירוצים, הוא תפריט החורף החדש, שמצדיק בדיקה מקרוב. והנה עוד משהו שאנחנו אוהבים בלה רלה ג'פה: האיזון בין הקלאסיקות שמוגשות כאן בקביעות לבין החידושים העונתיים שמגוונים את הארוחה ומתחברים אל מעגל השנה. עכשיו, כשרוחות הסתיו כבר כאן ואפילו היורה כבר הפתיע במטחים כבדים, אפשר שוב להתענג על צלחת מרק עשיר. מרק הפטריות הסמיך שקיבלנו הביא לנו את טעמי החורף והיער, הודות לשפע סוגי הפטריות שכיכבו בו – שיטקה, פורטבלו, שמפיניון ומורלי, עם בזיקה של שמן בזיליקום שחידדה את טעמיו.

במנות הביניים אנחנו משלבים. מהאגף הקלאסי את ה"פסטיה" כמובן, אחת ממנות הדגל של המטבח המרוקאי בכלל ושל לה רלה ג'פה בפרט. עלה סיגר מגולגל ומהודק, תוכו בשר פרגיות מוקפץ עם בצל ותבלינים, עטיפתו מטוגנת ומתפצפצת בפה והוא מוגש באבקת סוכר וקינמון שמצליחים להפתיע את בלוטות הטעם בחיבור לא שגרתי.

מבין העונתיות אנחנו בוחרים שתיים. הראשונה היא חציל בטחינה, שמוגשת עם טוסטונים ו"פרח" תאנה, והשניה היא נצרים צעירים של אספרגוס, בחליטה עדינה ששומרת על פריכותם, מוגשים עם סלט עלים ורוטב ויניגרט חרדל. את שתי המנות, שפשוט "סוחבות" לחם, אנחנו מלווים בלחמניות הבית שמוגשות חמימות ישר מהתנור.

בעיקריות אנחנו מתמקדים ב"ספיישלים", ומה שמגיע אלינו הוא לא פחות מספיישל: בשבילו צלעות טלה בנוסח פרובנס, שבשרן העדין מתמזג ברוטב על בסיס ציר עגל, יין לבן, עשבי תיבול ושיני שום שלמות. ובשבילי אחת ממנות הדג המיוחדות והטעימות שיצא לי לאכול – פילה לברק על מצע דוקסל פטריות ובצל, כשכל הטוב הזה עטוף בעלה סיגר ומוגש עם ירקות אפויים. העטיפה בעלה הסיגר היא הברקה של ממש: גם שומרת על בשרו העסיסי של הדג וגם יוצרת ניגוד מענג בינו לבין פריכות הבצק.

אחרי כל זה, מתבקש קינוח קליל ומרענן: טארט אגסים על מצע בצק פריך בליווי גלידת וניל, מצד אחד, וקרם קרמל מלווה בתאנים מקורמלות, מצד שני, חותמים את ביקורנו הנוכחי. עד לפעם הבאה.