פינגוין

"את האושר הקולינרי התחלנו עם מנת גלילת סינטה. הציפוי היה פריך וקריספי ורוטב הטריאקי שליווה את המנה היה מוקפד וטעים להפליא..." רוני חזן חוזרת יחד עם בן הזוג למחוזות ילדותה בנהרייה - ואיך אפשר בלי לאכול בפינגוין?

אז כמה מסעדות אתם מכירים שקיימות כבר מעל שבעים שנה? זה קצת יותר מהגיל שלי, אבל לא אלאה אתכם בחישובים קטנוניים. שבעים שנה!! מהו סוד ההצלחה? מה מחזיק מסעדה חיה ובועטת (וגם מצליחה, מאוד מצליחה) במשך שבעים שנה? אם התשובה לשאלה הזו מעניינת אתכם – פינגוין היא היעד הבא שלכם, ללא ספק.

אם אתה גר בנהרייה ולא טעמת מעולם את שניצל פינגוין – אתה לא באמת נהרייני. פינגוין תמיד היתה מקום מפגש לכל החברים בערבי שישי ושבת, וגם תושבי האזורים המרוחקים יותר מכירים אותה היטב וכמעט שאין ביקור בנהרייה והאזור שלא משלב ארוחה טובה במסעדת פינגוין. אומנם במהלך שבעים שנותיה עברה המסעדה חידושים, התרעננה והתייפתה לכבוד הסועדים, אך תמונות מהעבר עדיין מעטרות את הקירות, אותן תמונות שהיו שם גם בילדותי.

הפעם כבר לא באתי עם כל החבר'ה מהכיתה להיפגש ליד הגלידריה המסורתית של מסעדת פינגוין. הפעם הגעתי עם בן זוגי, בציפייה לארוחה טובה ומפנקת, ולא היה לי ספק שפינגוין יודעת לפנק. את פנינו קיבל אמיר אופנהיימר, דור שלישי למקימי המסעדה. התיישבנו בשולחן קרוב לחלון ונהננו מהנוף אל רחוב הגעתון הישן והמוכר. האווירה בפינגוין נעימה ומשפחתית, מסעדה שבה גם הילדים יכולים להנות ממנות המיועדות במיוחד עבורם. אומנם ההיסטוריה ניכרת בכל רחבי המסעדה, אך היא אינה מעיקה ורק מעלה שביב של חיוך נעים על שפתינו. חיוך של זיכרונות טובים. בזמן שחיכינו למנות עברה רכבת התיירות בחוץ, מזכירה לנו פיסה נוספת מהיסטוריית העיר שעברה מתיחת פנים מוצלחת במיוחד עם השנים.

את האושר הקולינרי התחלנו עם מנת גלילת סינטה. הציפוי היה פריך וקריספי ורוטב הטריאקי שליווה את המנה היה מוקפד וטעים להפליא. בנוסף התענגנו על חציל בטחינה. המנה הוגשה בליווי קוביות חציל מטוגנות וקריספיות שהקפיצו אותה למחוזות חדשים ושונים.

לאחר שסיימנו להתענג על המנות הראשונות, הגיע הזמן לבדוק את טעמן של העיקריות. סינטה צרובה על הגריל המוגשת על מצע בצל מטוגן הונחה על השולחן - הסינטה היתה פשוט מעדן לחיך, צרובה בדיוק על פי בקשתנו. בן זוגי התענג גם על מנת ההמבורגר שהתגלתה כמנה נדיבה במיוחד בגודלה, אתגר מצויין לאכלנים המיטיבים.

וכמובן, אי אפשר בלי קינוח. ואם כבר קינוח – אז שיהיה פינגווין ספיישל. שלושה כדורי גלידה, קצפת, סלט פירות, אגוזים ו... סירופ שוקולד. שלא יחסר. צריך לומר משהו נוסף? גן עדן!

כמובן שאת כל האושר המתוק הזה שטפנו עם קפה אילן איכותי, כיאה למסורת המסעדה שהביאה את קפה אילן למחוזותינו ולתודעתנו.

אז מעל שבעים שנה אמרנו. איך עושים את זה? אין ספק שכדי להצליח כל כך הרבה זמן, לצלוח כל כך הרבה אופנות קולינריות, חייבים לעשות משהו נכון. פינגוין פיצחה את סוד ההצלחה, והיא כבר מזמן לא רק מסעדה. היא כבר מזמן ה-מסעדה, מקום מפגש, מקום בילוי, פיסה של היסטוריה. התשובה לסוד ההצלחה טמונה בכל ארוחה שתאכלו בפינגוין. נסו ותהנו!!