Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > מסעדות חדשות> דן תורן מבקר במסעדת וונג, הווייטנאמית הראשונה בתל אביב

מסעדה חדשה: VONG


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"לרגע שקעתי במחשבה יפה - אני נמצא באמצע תל אביב אבל מצליח לטעום מדינה שנמצאת עשרות אלפי קילומטרים ממני..." דן תורן ביקר ב-VONG, הווייטנאמית הראשונה בתל אביב

אני לא חסיד גדול של מחמאות אבל הפעם אין לי ברירה אלא להיכנע לתיאורים כוללניים ומשתפכים, פשוט כי אין מילים שיתארו את החוויה המלאה. אחסוך מכם את ההקדמה המרעיבה ואספר שאחי, ניר, ואני הלכנו לאכול במסעדת VONG הווייטנאמית התל-אביבית החדשה ונהנינו מכל רגע. את הפרטים תוכלו לקרוא מיד ואת האוכל, אני ממליץ בחום, תאכלו!

VONG היא לא עוד מסעדה תל-אביבית סטנדרטית ואת זה אפשר להבין כבר מהכניסה למסעדה. קיר שלם של צמחיה אקזוטית מכסה את הכניסה, ערוגת תבלינים רעננים חוצצת בין המרפסת המוצלת לבין הרחוב הרועש וכשכל זה ניצב בלב שדרות רוטשילד, הרי שהתענוג כפול.

התיישבנו בשולחן מרכזי במסעדה אותו לשמחתנו זכינו לחלוק עם לירון, אחד מבעליה של המסעדה, שבחר עבורנו מנות מיוחדות ולצד כל מנה פרש הסבר מפורט ומעמיק בנוגע למרכיבים, לטעמים ולשיטות ההכנה. אנחנו פתוחים לכל ביקורת כי רק כך נהיה טובים יותר, אומר לירון בגאווה. לירון הספיק למלא מגוון רחב של תפקידים בעולם המסעדנות וניכר שהוא מכיר את האוכל משלב השוק, דרך המחבת ועד לצלחת.

לסעודה הצטרפו עוד שני שותפים לקסם הווייטנאמי, ענבר ובעלה איב. לזוג המרתק עבר עתיר בעולם המסעדנות והם מביאים עמם רוח יצירתית מעניינת ממסעדת זה-סושי (ZE Sushi, מתחם בזל, ת"א). לפני הכל אנחנו כאן בשביל האוכל והלקוחות ואם יוצא שעושים מזה גם עסק הרי שזה ערך מוסף בלבד. את כל המנות יצרנו לבד, בעבודה קשה ובלילות של בישול במטבח הביתי, הכל באהבה גדולה ועם מחשבה על סועדים שעתידים להיחשף למטבח חדשני ומיוחד, מספרת ענבר. אני, שאהבתי לאוכל גדולה, התמוגגתי מהאופן בו הזוג מתייחס לעולם הקולינארי בכלל ולמסעדותיהם המוצלחת בפרט. אספר עוד שזכיתי לאכול בזה-סושי בעבר עוד טרם שידעתי על הקשר. ההנאה, איך לא, היתה גדולה מאוד.

ומיפן דרך תל-אביב בחזרה לווייטנאם - את הארוחה ב-VONG פתחנו עם סלט GOI-GA המורכב משערות כרוב רעננות, רצועות עוף עדינות מאוד ומגוון תבלינים חמצמצים. במנה גילינו כמה תבלינים מעניינים, כמו בזיליקום תאילנדי שהוא שילוב מרתק בין בזיליקום לשומר וגם פלפל צ'ילי טרי שעל-אף חריפותו הניכרת לא גרע מטעמיה הרעננים של המנה.

מיד אחרי הסלט הוגשו לנו עוד כמה מנות פתיחה וביניהן אגרול עוף וירקות שגולגל בדפי אורז ולצידו רוטב נאם ומטבל בוטנים עדין, עלי גפן ממולאים בבקר ומיני תבלינים אסיאתיים מרעננים, ודמפלינגס שרימפס מאודים בבצק טפיוקה.

המנות היו מוקפדות להפליא, הוגשו בצורה מרהיבה ואולי חשוב מכל, הן היו נגישות ועל זה, ברשותכם, אני רוצה להתעכב. לא פשוט להתאים מנות ממטבח כל-כך מיוחד לחיך ישראלי המורגל לטעמים אסיאתיים מבוססי שמן ומונוסודיום. מרבית המסעדות האסיאתיות בארץ מגישות מנות אסיה-ישראליות, סוג של שעטנז ביניים שהותאם לסועד הישראלי, אך לא כך ב-VONG. לירון מספר על תרבות מזון מיוחדת שהגיעה מווייטנאם הישר למטבח הפתוח והרוחש של VONG. טעמים עדינים וברורים, מעט חומרים מעובדים והרבה טבע. אולי השף עובד קצת יותר קשה אבל הסועד נהנה הרבה יותר. את הקרדיט על הגישה הייחודית לירון לא לוקח לעצמו ומסביר שחלק גדול מההצלחה ב-VONG נובע משילוב גישתו עם זו של ענבר ואיב.

ובכן, התרשמנו ונהנינו ממנות הפתיחה אך כשמן כן הן ומתבקש שאחריהן תבוא "ארוחה" וארוחה של ממש אכן הגיעה. מנת בקר, BO RICE, ובה ארבעה סוגי פלפל והמון בצל, מעוטרת בגבעולים ירוקים ורעננים ומעלה ניחוחות של איכות הוגשה עם אורז לבן שהשתלב בהרמוניה של ממש עם יתר הרכיבים. לצידה הוגשה מנת עוף עם אטריות - צבעונית, ריחנית ומפתיעה.

עד כה בהחלט נהנינו והשיחה המרתקת עם לירון עטפה את האוכל בטיול וירטואלי בין השווקים של סייגון, וכשחשבנו שהגענו לשיא, הופתענו שוב - לשולחן הוגשו שתי לחמניות משונות מעט ובהן רצועות בקר ורוטב לבנבן וריחני. החיוך על פניו של לירון הסגיר את חשיבות ה- BEEF BANH במסעדה. אפילו המלצרים עושים לה כבוד. ובכן, חברים יקרים, לא פחות משלמות מנצחת!שתי לחמניות ענן מאודות ובהן נתחי בקר עדינים שבושלו במשך שעות ארוכות באותו רוטב נאן מפורסם, ולצד זה נלווה רוטב איולי תאילנדי ומעט ירק רענן.

לעסתי ולרגע שקעתי במחשבה יפה - איך מעל לשולחן לא גדול מדי, באמצע תל-אביב הרועשת של חום יולי-אוגוסט, כשלמולי אחי היקר ולשמאלי לירון המסעדן, הצלחתי לשניה אחת לטעום מדינה שנמצאת עשרות-אלפי קילומטרים ממני...