איטליה הקטנה

"יש לי חולשה לדגים כבושים ואלו של איטליה הקטנה היו לא פחות ממצוינים – טריים, מוצקים, ומלוחים במידה..." - יונתן שטרנברג מבקר באיטליה הקטנה המחודשת ומגלה שתפריט חלבי - אאוט, תפריט בשרי - אין.

לאחר שלושה או ארבעה ביטולים מצד הגברת, עומס בעבודה היא אמרה, הזמנתי מקום ויצאנו לבקר במסעדת אטליה הקטנה המחודשת. כל ירושלמי או תייר אנגלוסקסי מכיר את המסעדה השוכנת בקצה רחוב קרן היסוד. כמעט רבע מאה פעל המקום שהציג מטבח איטלקי-חלבי-כשר ואם זכרוני אינו מטעה אותי, הביקור הראשון שלי שם היה לפני שבע עשרה שנה במהלך ביקור של סבא וסבתא מקנדה. הרבה שינויים ידעה הסצנה הקולינארית בעיר מאז, מסעדות חדשות, טרנדים, שפים חדשים, ותמיד נראה שאיטליה הקטנה היא מעין אי של יציבות בבירה. אוכל טוב בסך הכל, מיקום מעולה בין מלון ענבל, המלך דוד, דן וגן הפעמון, ושירות ביתי החזיקו את המקום במהלך השנים, אך מסתבר שלפעמים גם סוס מנצח, שקצת התעייף, צריך להחליף.

הבעלים החליטו לשפץ את המקום ולשנות את התפריט מקצה לקצה. איטליה הקטנה הפסיקה להגיש פיצה ארבע גבינות וספגטי אלפרדו ובמקומם הוצגו פיצה עם אנטיפסטי ובשר וספגטי עם ראגו – כשר כמובן. לאחר שהריצו את המסעדה במתכונת החדשה, הוחלט על שינוי נוסף ולמקום נכנסו שותפים חדשים מוכרים מהתחום. על הפן הקולינארי הופקד דניאל אומן, שף מסעדת אדום לשעבר והסו-שף אמיר נאור, יוצא מסעדת ארקדיה של השף עזרא קדם. לפי המנות שטעמנו נראה שמדובר בשילוב מוצלח מאוד.

המסעדה מציעה תפריט עשיר, מגוון ולעיתים לא שגרתי הכולל: פיצות בשריות, פוקצ'ות פריכות, פסטות ביתיות, ראשונות דוגמת ארנצ'יני נבלוסיה, מנות דגים נאות ומבושלות, סלטים, ריזוטו, תפריט יין ישראלי עם תמחור שפוי ועוד.

פתחנו בגספאצ'ו צונן עם טעמי ירקות עשירים וסרדינים טריים כבושים על ברוסקטה. אני חייב להודות, יש לי חולשה לדגים כבושים ואלו של איטליה הקטנה היו לא פחות ממצוינים – טריים, מוצקים, ומלוחים במידה. לשמחתי, הגברת פחות בעניין ומהר מאוד המנה שלה הגיעה גם אליי לצלחת.

משם המשכנו למנות פסטה שהיו מהטובות שאכלתי בזמן האחרון – רביולי ארטישוק בשמן זית, צלפים, צימוקים ועגבניות. הרביולי כמו שאר הפסטה מוכן במקום והאיכות מורגשת. מדובר במנה קלילה וקיצית והצימוקים נותנים טוויסט מתקתק ומפתיע. חשוב לציין שהמטבח של איטליה הקטנה משתמש בצלפים כמוטיב חוזר בהרבה מהמנות – אני אישית בעד, אך אם אתם פחות אוהבים, עדיף לציין מראש. סלט פנצנלה קלאסי ליווה את מנת הפסטה וכלל מספר סוגי עגבניות, קרוטונים ביתיים עשויים לפי הספר, בצל, אנשובי וצלפים – לא משהו מיוחד או מורכב אבל כשחומרי הגלם הם טובים, לא צריך יותר מזה. טעמנו גם ריזוטו דגים מפתיע – עם כמות נדיבה של קוביות דג טרי, ירקות וציר דגים ארומטי. אני עדין לא מבין איך אפשר להכין ריזוטו בלי חמאה ופרמז'ן וגם אם זה לא בדיוק הריזוטו שאכלתי בכפר הדייגים באיטליה, בסך הכל התוצאה טובה.

מתפריט הקינוחים אני יכול להמליץ בחום על רביולי נוגט ופרלינים Little Italy, שני קינוחים מוצלחים הנעשים במקום. אספרסו קצר ומרוכז לסיום והגיע הזמן לחזור הביתה.

נראה שאיטליה הקטנה כבר מרגישה בנוח אחרי מתיחת הפנים שעברה ואני בטוח שעם הזמן נראה עוד שדרוגים והפתעות. אגב, בימי שישי מתקיים במקום "שוק אוכל" קטן המציע אוכל מוכן לקחת הביתה וכן מבחר מעדנים תוצרת איטליה אז אם אין לכם כוח לבשל או שסתם בא לכם לפנק, כדאי לנסות.