"נתח הקצבים שחנה בצלחת עורר בינינו תחרות מי יגיע אליו קודם, ואחרי קרב מזלגות נחתך לשניים ונאכל עד ידי שני הצדדים בשמחה והנאה..." שירי שקד אוכלת הרבה בשר במסעדת אל ראנצ'ו שבטבריה – לפעם הבאה שתגיעו לאזור
טבריה, שהייתה עיר תיירות שוקקת, עמוסת מסעדות, בתי קפה, מבקרים בבגדי ים וכפכפים, מי כנרת ושמש, עברה שינוי בשנים האחרונות, ואיבדה מהניצוץ התיירותי של פעם. לטוב או לרע, מה שנשאר הוא שלל המסעדות באזור.
בביקור במדרחוב קטן בלב העיר, לצד טברנות ומסעדות שמשוות לו מראה יווני משהו, עומדת בגאון כבר 16 שנים מסעדת הבשרים אל ראנצ'ו. בחלל גדול ספון עץ, עם קישוטים באווירה דרום אמריקאית, מאכיל נתי עשרות סועדים בבשר מיובא מארגנטינה. אחרי שנים שניהל את המקום, הוא החליט לעשות מעשה ולפני חודשים ספורים קנה את המסעדה. את התפריט שקבע לפני שנים השאיר כשהיה, והוא ממשיך לארח חברים וסועדים קבועים וחדשים לארוחות גדולות ומלאות בשר ודגים.
הארוחות באל ראנצ'ו מוגשות עם מגוון סלטים תוצרת בית, מנת לחם כפרי ופיתות לניגוב החומוס העבה. בזה אחר זה מגיעים זיתים קטנים וטעימים בטעם ביתי, סלט טאבולה צבעוני, מטבוחה אדומה וקורצת, סלט סלק עז טעם, פטריות מתובלות עם פלפל אדום, סלט עגבניות חריף עם בצל, טחינה מרעננת, חומוס וכמובן הפיתות המדוברות. בזמן שטעמנו את המנות הראשונות, אל השולחנות שסביבנו הגיעו מנות בשר ריחניות ומפתות. אז בינתיים התנפלנו על האמפנדס שהוכנו מבצק פציח ומטוגן, מלאים בשר טחון או פטריות, לצד רוטב צ'ימיצ'ורי, שמיד מעלה ריחות של דרום אמריקה. באותה צלחת שהו פטריות בטמפורה שנבלעו אחת אחת, ולידן כנפי עוף עטופות ומטוגנות שחוסלו גם הן בשביעות רצון.
ברקע נשמעה מוזיקה קלילה משנות ה-80 וה-90 העליזות. ביקור מהיר בשירותים הנקיים, חיוך חם מהמלצר והיינו מוכנים למנה העיקרית.
אז הגיע הבשר. על צלחת הגשה כסופה, שהונחה על כלי עם גוף חימום לשמירה על הטמפרטורה, נחו ערימות מכמה סוגים: אנטרקוט לחובבי הבשר השומני יותר, נתח שמצא חן גם בעיני חובב הבשר היבש. הוא הוכן במידה הרצויה, עסיסי וטעים. לצדו – פילה שמנמן ומלא טעם שנחתך בקלות. נתח הקצבים שחנה בצלחת עורר בינינו תחרות מי יגיע אליו קודם, ואחרי קרב מזלגות נחתך לשניים ונאכל עד ידי שני הצדדים בשמחה והנאה. נתחי הפרגית שתובלו ביד נדיבה היו מצוינים: רכים, עסיסיים וטעימים להפליא. בין ביס מלא בשר, הגנבנו חתיכות של בצל ועגבניות צלויים שהוגשו על שיפוד. נשנשנו עד חיסול את הצ'יפס הפריך, שנחתך בדיוק רב, טעמנו מתפוח האדמה הצלוי במידה הנכונה ולא יכולנו להמשיך עוד. הבטן התמלאה, והמוזיקה הייתה נעימה.
סביבנו התחילו להגיע אנשים לארוחת ערב מוקדמת, צלוחיות מטבלים ריחפו מעלינו בין השולחנות, ניחוחות בשר שלטו במקום וסיכמו חוויה בשרית נעימה. חובבי הז'אנר מהאזור בוודאי מכירים את אל ראנצ'ו ופוקדים אותה לעתים קרובות, וגם חבריו של נתי מגיעים תדיר ומביאים אתם סועדים חדשים שמאמצים את המקום. מי שמגיע לאזור טבריה, המושבים וסובב כנרת, מוזמן לבוא לסעוד את לבו בשלל טעימות ובעיקר בבשר עסיסי וטעים.
