אורלי פרש-אזולאי במסעדת פסטה פקטורי שבחיפה, שמתבררת כגן עדן לאוהבי האוכל האיטלקי: פותחים עם קרפצ'יו עגל, עוברים דרך רביולי בטטה ברוטב פונגי לפיצה עבה עם גבינה חמה ומבעבעת, ומסיימים בעוגת לימון-שקדים. ככה טוב
גן עדן לאוהבי האוכל האיטלקי - זוהי פסטה פקטורי, ובערב סתווי קריר נסענו, ורד ואני, לממש את אהבתנו. שמה הולך לפניה, ולא ייתכן, שיווינו בנפשנו, שטרם ביקרנו בה. המיקום המרכזי - בדרום העיר חיפה - נגיש למטיילים, אנשי עסקים, משפחות, חברים וזוגות, וכולם נהנים מאווירה נעימה במהלך היום ומרוח רומנטית בשעות הערב.
השף לורנזו, שהגיע היישר מנאפולי, מכין בפסטה פקטורי את מאכלי דרום איטליה. הפסטה הטרייה מוכנה במקום מרכיבים איכותיים ומובחרים, ואליה מתווסף מבחר עשיר של רטבים. הלחמים והפיצות נאפים בתנור האבן של המסעדה, הקינוחים מוכנים במקום, ואפילו הקפה משובח. התפריט מציע ארוחות בוקר עשירות, מרקים, כריכים, סלטים, פסטות, רביולי, לזניה, בשרים, פירות ים, המבורגרים, לחמים, פיצות, מנות שמתחלפות מדי יום ומנות ילדים.
צוות העובדים של פסטה פקטורי, שמורכב ברובו מסטודנטים שלומדים באזור, משרת באהבה, באדיבות ובחיוך את כל הלקוחות, ועוזר לאורחים לבחור את האוכל המועדף עליהם. כל זה קורה בכל ימות השבוע, רק שבסופי שבוע רצוי להזמין מקום מראש. ארוחות עסקיות משתלמות ומגוונות מוגשות מדי יום, אירועים פרטיים יכולים לכלול עד 100 מוזמנים, ובסביבת המסעדה שפע של חניה לשירות הלקוחות. משלוחים לכל העיר חיפה במחירים שווים לכל נפש.
אז התחלנו. למנה ראשונה פתחתי עם קרפצ'יו עגל, שהתגלה כמנה גדולה ונדיבה: פרוסות עגל דקות בשמן זית, טפטופי בלסמי ותלתלי פרמזן. לצדו הוגש סלט עלים ירוק עם אגוזי מלך. ורד, שרצתה להתחמם, בחרה מהקטגוריה המיועדת בתפריט במרק עגבניות ואורז שהגיע חם, סמיך ועשיר. היא לא הסתירה את הנאתה, ודיווחה על חמצמצות מדויקת וערבה לחך.
בעיקריות החלטנו לטעום ממנות הדגל: רביולי בטטה שמכינים בעבודת יד במקום ופיצה מלאה תוספות, שנאפית בתנור אבן. הרביולי בטטה שלנו הגיע ברוטב פונגי - פטריות טריות, בצל, שמנת ומעט אגוז מוסקט. הפיצה בתוספת בצל, עגבניות ופלפלים עשויה בצק עבה יחסית (כמו שאני אוהבת) מכוסה גבינה חמה ומבעבעת, ומדיפה ניחוח שמזכיר את הפיצריות של איטליה. בלטה במיוחד התחושה שאין במנות דבר מעובד- הכול טרי, טעים ועשוי עבודת יד מוקפדת.
התבקש שנסיים עם קפה וקינוח. בשבילי - קפה הפוך, ובשביל ורד - משקה וניליטה חם שהפיץ ריח ונילי בכל המסעדה. את עוגת הלימון-שקדים הזמנו לאחר התלבטויות קשות בין שאר הקינוחים. היא הוגשה עם גלידה וקצפת, וגרמה לוורד ולי להתרגש: חמאתית, מתפוררת ומיוחדת. כל נגיסה נשאה עמה תפילה שלא ייגמר לעולם. בסוף נגמר. כך שנראה שנחזור.
