"שבעה שרימפס גדולים מוגשים על צלחת מעוטרת ברוטב בלסמי כמהין, עם סלט ירקות מיוחד ומעניין: עגבניות, לימון כבוש, בצל סגול, בצל ירוק ונבטים..." גיא סופר מנסה את לה פרובינציאל החדשה שבמושב גיאה הסמוך לאשקלון
ארוחות החג כבר מאחורינו. עוד מעט ניאלץ לשוב לדיאטה, לאוכל המשמים ולסלט הסטנדרטי שליד. אבל עכשיו יש לנו ערב פנוי, אז קדימה, מסעדה אחרונה לפני הכרזה על חזרה לשגרה. עולה, כרגיל השאלה לאן. באזור אין יותר מדי אופציות, והפקקים של תל אביב הם אף פעם לא תענוג גדול. לה פרובינציאל נפתחה לא מזמן במושב גיאה הסמוך לאשקלון. הצצנו בתפריט, והחלטנו לנסות.
הכביש שמוביל למסעדה עובר דרך המושב, רק צריך לשים לב לא לפספס את השלט, מעט אחרי הכניסה מכיוון אשקלון. כצפוי, המקום מצטיין בחניה ענקית, ואת החצר שחצינו קישטו ציוצי ציפורים. בכל זאת התיישבנו בפנים, מתחת למאווררים, בסביבת עיצוב נקייה ומוקפדת.
אנטון הבעלים והשף הוא בחור צעיר ונמרץ, שעיצב ובנה את המקום בעצמו, תוך הקפדה על כל הפרטים, החל כמובן בשירות, עבור בתפריט, וכלה באופציות האלכוהול המגוונות. אהבתו של אנטון נתונה לבשר. הוא קונה אותו טרי ומיישן בעצמו עד כ-3 שבועות במקרר יישון מיוחד שהציב במקום. המסעדה אינה כשרה, ואנטון מנצל את כל הידע והניסיון שרכש במשך השנים שבהן למד ועבד במסעדות כדי להפיק את המיטב מהנתחים שהוא קונה. בקרוב, כך שמענו, יתווספו עוד מנות מיוחדות לתפריט, השמועות מספרות על פלטת פירות ים זוגית שכוללת לובסטר.
התפריט של לה פרובינציאל די קלאסי, כשנבחרו במיוחד מנות שידגישו את איכויות החומרים. פתחנו בקרפצ'יו (34 ש"ח): שבעה גלילונים ממולאים בעלי מיקרו על צלחת המעוטרת בווסאבי קרם פרש. איכות הבשר מורגשת בכל טעימה והמנה חריפה יחסית, עם שילוב טעמים מצוין. לאוהבי וסאבי מובטחת הנאה מושלמת. מנה נוספת היא הקריספי שרימפס (38 ש"ח): שבעה שרימפס גדולים מוגשים על צלחת מעוטרת ברוטב בלסמי כמהין, עם סלט ירקות מיוחד ומעניין: עגבניות, לימון כבוש, בצל סגול, בצל ירוק ונבטים. את אלו ליווינו עם יין הבית, שמגיע היישר ממושב כליל בגליל המערבי – איכותי וקליל.
במנות העיקריות התמקדנו בבשרים: צלעות טלה (119 ש"ח) – חמש במספר, יחד כ-300 גרם בשר, בקראסט של תבלינים, נחות על קונפיטורת עגבניות שרי (לא לשכוח לאכול את העגבניות בסוף) וצ'ילי. לא שאלו אותנו למידת הצלייה, המנה הגיעה עשויה מדיום, והשילוב של הבשר האיכותי מאד הקראסט המלוח והריבה המתוקה היה משגע. בזמן שרבנו על הצלע החמישית, הגיעה מנת הדגל – פילה רוסיני (129 ש"ח): שני מדליוני פילה עבים מיושנים, עליהם כבד אווז טרי, צרובים במחבת ומוגשים ברוטב יין אדום. כאן הבשר הגיע מדיום רייר. אני טענתי שאפקט שילוב הטעמים מנצח פה, ואילו זוגתי עדיין מתעקשת שצריך להפריד לשתי מנות שונות – סטייק מעולה וכבד אווז מצוין לקינוח. טוב, לה יש קיבה נפרדת לקינוחים.
אם כבר מדברים על קינוחים, לקחנו פסק זמן לנשימה, וביקשנו קרם ברולה קומתיים (32 ש"ח). מדובר למעשה בשתי מנות של קרם ברולה, שביניהן בצק פילו, בדיוק מה שהיינו צריכים ליד הקפה. איך שהוא, הדרך החוצה לרכב הרגישה הרבה יותר ארוכה מהדרך פנימה. אולי זה בגלל שהיינו עסוקים בלפנטז על היום שבו נחזור, והלובסטר כבר יגיע.
