גרפיטי בדרום העיר

"השעה אמנם קצת משונה, אך הולמת את נושא הסיור - אמנות בלתי חוקית..." שירלי רחמים משתתפת בסיור "גרפיטי בדרום העיר" של העמותה לתיירות תל אביב ועל הדרך הצבעונית ממליצה על שתי מסעדות בפלורנטין

מרגע שנחשפתי לאתר העמותה לתיירות של עיריית תל אביב ולמגוון הסיורים שהיא מציעה לקהל הרחב כבר היה בלתי אפשרי לעצור אותי. הספקתי לסייר בכרם התימנים, לאכול חומוס ביפו, להסתובב עם רווקות תל אביביות וגם להכיר את פלורנטין. ומה הפעם?

גרפיטי בדרום העיר

קבוצת אנשים חדורת מוטיבציה יצאה ביום שישי בשעה 16:00 כדי להבין את העניין הזה שקוראים לו גרפיטי. השעה אמנם קצת משונה, אך הולמת את נושא הסיור - אמנות בלתי חוקית. מבין שנינו, בן זוגי הוא האמן, ורק עבורי הכול חדש. אז קודם כל למדתי שמקור השם "גרפיטי" הוא במילה היוונית "גראפין", שפירושה לכתוב. ברמת ההיסטוריה גיליתי שצורת הביטוי הזו קיימת עוד מימי קדם, ושכבר באימפריה הרומית וביוון העתיקה נמצאו ציורי מערות שאפשר לכנותם כך.

במאה ה-20 ובייחוד לאחר מלחמת העולם השנייה, חברי כנופיות בארצות הברית השתמשו בגרפיטי כדי לסמן טריטוריה, כשעם הזמן המנהג התנתק מאחיזתן והפך אמנות נפוצה. כיום, כדי שגרפיטי יוכר ככזה, הוא צריך להיות מוצג במקום ציבורי, ולהיות מעשה ונדליזם שאינו חוקי.

מתוך הבנת המשמעות התרבותית של אמנות הרחוב, עיריית תל אביב החליטה במסגרת שנת האמנות לתת מקום לאמנים, והגדירה את אזור הנגריות ובתי המלאכה בפלורנטין כפארק גרפיטי, שם גם התרכז מרבית הסיור שלנו.

ואכן מתברר שאחד הנושאים שמאתגרים את אמן הגרפיטי הוא דווקא מציאת המקום. מצד אחד נמצאת השאיפה להיחשף לקהל רחב ככל האפשר, ומצד שני האתר המיועד צריך להיות מספיק מוסתר, כדי להקטין את סיכון המחיקה.

משנמצא הקנבס, אמני הגרפיטי מגיעים באישון לילה, מרססים, מדביקים, מציירים וממלאים שבלונות כדי לייצר אמירה כל שהיא. כל עבודה או ציור חייבים להסתיים בן לילה, כי אי אפשר לדעת האם מחר הוא יימחק, הקיר יסויד, או אולי יעבור שינויים על ידי אמן אחר. ומלבד זאת, באמנות כמו באמנות, לעולם לא מראים יצירה לא גמורה.

אז ראינו ציורים, תמונות של חיות, דמויות ללא שם, שירים, משפטים וחתימות. חלק מהיצירות מתכתבות זו עם זו מעבר לקיר, וכמו בכל תחום אחר, כולם מעוניינים להפגין נוכחות ולתפוס את הבמה.

מקצוענים כבר יכולים לזהות סגנון המזוהה עם אמן מסוים, וגם אנחנו, ככל שהתקדם הסיור, התחלנו לזהות חלק מהמאפיינים. שמחתי לגלות עוד פינה מופלאה ממש מתחת לבית, אני כבר מחפשת את הסיור הבא.

וגם: שתי מסעדות בפלורנטין

פלורנטין 10 היא ככל הנראה המסעדה הכי לא מפוספסת בשכונה, שפתוחה גם בשעות הקטנות של הלילה וכמעט תמיד מלאה אנשים מהסביבה. התפריט אמריקאי-ישראלי וכולל סלטים, המבורגרים, פסטות ופירות ים. קסבה היא מקום נעים ומזמין עם תפריט אוכל חביב ושפע של אלכוהול. מוצגות כאן תערוכות של אמנים מקומיים, נערכות הופעות אינטימיות, והכי כיף להתחרדן במקומות הישיבה המוצלים בגינה החיצונית.