"שלוש תלוליות צבעוניות מעוטרות במשולשי נאצ'וס פריכים. פיסות הדג משולבות בסלט של צנוניות, בצל ירוק, בצל סגול וקולורבי בתיבול חמצמץ-עוקצני של לימון וסומאק..." שפרה צח בהוברמן – כשרה קלאסית חדשה במתחם הבימה תל אביב
לא ברור איך ומתי הפכה הכשרות לטרנד העכשווי של סצנת המסעדות. אבל עובדה היא שאם בעבר הכשרות נחשבה מגבלה, היום יותר ויותר מסעדות מגלות שהיא דווקא סוג של יתרון. עד כדי כך שהוברמן, המסעדה החדשה שבמתחם כיכר הבימה, ממתגת את עצמה בתור "הכשרה הקלאסית".
המיקום עצמו מוכר לנו עוד מהימים שאכלס את הסניף הראשון של אפרופו, אי-אז בשנות השמונים. מה שנותר מהגלגול הקודם הוא החלל המרווח ורחבת הישיבה בחוץ. כל השאר עבר מתיחת פנים משמעותית: העיצוב קיבל טאץ' אלגנטי, התפריט התרחב והשתדרג, ותפריט היינות מוצג באמצעות אייפד – גימיק מדליק שזוכה מייד לתשומת לבנו.
אנחנו פוצחים בשתי כוסיות של יין הבית: מרלו של יקב טפרברג לחובב האדומים, ופרנץ קולומבר ריזלינג של תשבי לזו שמעדיפה הפעם לבן. המלצר הסבלני שלנו מסייע לנו בבניית הארוחה, ומצליח לקלוע לטעמנו פעם אחר פעם. לראשונות אנחנו מבקשים משהו קל, שישאיר מספיק מקום לעיקריות, וזוכים לשתי מנות שמרשימות אותנו קודם כל בפרזנטציה שלהן ואחר כך בטעמן: מנה של סביצ'ה ים תיכוני מוגשת על צלחת זכוכית ומורכבת משלוש תלוליות צבעוניות מעוטרות במשולשי נאצ'וס פריכים. פיסות הדג משולבות בסלט של צנוניות, בצל ירוק, בצל סגול וקולורבי בתיבול חמצמץ-עוקצני של לימון וסומאק. כל אלו יחד משתלבים למנה קיצית קלאסית. הפתיח השני הולך על שילוב טעמים נועז יותר: על גבי צלחת חרסינה לבנה מונח סידור צבעוני שובה עין של כדורוני סלט כרוב ובצל בגוני סגול-ירוק-לבן, ועל ראש כל כדורון מונחות פרוסות של גבינת סנט מור מקורמלת. הקרמול הופך את הגבינה לנימוחה ונותן ניגוד מתקתק לחריפות האופיינית שלה, כשהסלט החמצמץ מתחת נותן קונטרה לשניהם. אהבנו.
בעיקריות אנחנו מתפצלים, כהרגלנו, בין דג בשבילי ופסטה בשבילו. המלצר מסביר שמנות הדגים מתעדכנות בכל יום בהתאם להיצע של הדגים הטריים, וממליץ על שני הפייבוריטים שלו – סלמון בקרסט פורטבלו ופיסטוקים או "מעורב ים תיכוני" על בסיס דג ים. אבל אני מעדיפה מקסימום דג עם מינימום טיפול. הדניס הצרוב שמוגש לי עונה על כל הדרישות. קריספי מבחוץ, עסיסי מאד בפנים, מתובל בקונפי שום ועשבי תיבול ומלווה בעגבניות קצוצות. "טעים הדג שלך" קובע בעלי, שבדרך כלל מתנזר מדגים, רגע לפני שהוא מתפנה לטפל במנת הפסטה שלו. "הרביולי שלך נהדרים!" אני מחזירה. ואכן, מנת הפסטה שלו מעולה – רביולי עדינים עשויים אל-דנטה, ממולאים גבינת ריקוטה ועטופים ברוטב ארבע גבינות קטיפתי, משובץ פה ושם בפיסות כרישה וערמונים שמוסיפות לו טעם ועניין.
הקינוחים הולכים על מבחר מצומצם של טעמים בטוחים, שאינם מנסים להתחכם אלא לספק את מנת המתיקות שנדרשת אחרי ארוחה טובה. ב"שוויצריה הקטנה", אלו שכבות של קרם מסקרפונה ונטיפי שוקולד לבן על תחתית עוגיות מרנג שוקולד. ה"סניקרס" - כשמו כן הוא – מעדן קפוא בצורת החטיף המפורסם, בטעם שוקולדי עשיר.
הוברמן, על מגוון המנות שבה, מספקת אופציה מוצלחת לארוחה לפני או אחרי הצגה או קונצרט באולם הבימה הסמוך. ובעצם, אפשר לבוא גם סתם כך, פשוט כי טעים ונעים. וגם כשר, כמובן.
