"שרימפס ברוטב גבינות וכמהין עם פטריות העונה – מנה שבה מתחרים השרימפס ראש בראש עם הטעמים הנפלאים של הגבינות, הכמהין והפטריות, תחרות שיצאנו ממנה מרוויחים בגדול..." אדם בר, בר פירות הים אושן (Ocean) הרצליה
את אושן (Ocean) אנחנו מכירים לא מהיום. המקום לא השתנה הרבה מאז הוקם ב-1996, והפך לאחת הלבנים היציבות שסביבן בנוי קומפלקס המסעדות בהרצליה. את האווירה הנעימה של המקום קשה לפרוט לפרוטות, אבל ננסה: שילוב ראוי של מוסיקה נעימה בווליום סביר ועיצוב נעים ומרווח שלא גונב את ההצגה מהאוכל. האטרקציה העיצובית הגדולה של המסעדה (לפחות מבחינתי) היא מיכל הלובסטרים – אקווריום שקוף שבו הם מבלים בנעימים, לפחות עד שיעברו מהמים הקרים למים, אהמממ, הקצת פחות קרים.
התפריט של אושן מתרכז כצפוי בחומרי גלם ימיים – שרימפס שזוכים כאן לכבוד גדול ולשלל וריאציות, קלמארי, מולים, סרטנים, קוקי סן-ז'ק, וכמובן דגים. יש גם כמה מנות בשריות וצמחוניות, כדי להבטיח שגם מי שנקלע לכאן בטעות - או יותר סביר, נגרר על ידי חבריו חובבי פירות הים - ייצא מסופק. הקונספט הוא אירופי קלאסי (שמנת, כמהין, שאלוט, דיז'ון) עם קריצות שובבות למזרח אסיה (אצות היזיקי, צ'ילי, טמפורה). בימים אלו חונכים באושן את תפריט הקיץ - מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח ב-89 ₪ בלבד - כך ששמחנו לחזור ולבקר.
למנות הראשונות הלכנו קודם כל על "בונקר": מרק הסרטנים של אושן הוא המנה שהכי מזוהה עם המסעדה, ולא בכדי. עונג חם וקטיפתי, שבו הטעמים העדינים של השמנת והסרטנים מקבלים צביטות קטנות בתחת מעגבניות ופלפלים, שגם צובעים את לובן השמנת לגוון מפתה של כתום. המרק הזה נוצר בדיוק עבור אנשים כמוני, שאוהבים סרטנים, אבל מתעצלים לפצח להם את השריון ולדוג מתוכו את הבשר.
מנה ראשונה נוספת הייתה סלט אבוקדו חם עם שרימפס בייבי, גבינת קשקבל, עגבניות ורצועות קריספיות של טורטיה. אם מרק הסרטנים נשא אותנו בדמיוננו לחופים האטלנטיים בצפון אמריקה (מישהו אמר מיין?) הרי שהמנה הזו לוקחת אותנו לחופים החמים של מרכז/דרום אמריקה. מנה נוספת, שהומלצה לנו על ידי מלצרית בקיאה ומקצועית, הייתה סופלה כמהין וגבינת עזים. המנה, מעבר לעיצוב האלגנטי שלה, משלבת בהרמוניה בין הסופלה העדין לבין סלט צבעוני ועוקצני של אטריות עדשים עם בצל סגול, פלפל שטה וגרגרי קצח. מקורי, מפתיע וטעים להפליא. את המנות הראשונות ליוויתי בגווירצטרמינר מוצלח של ירדן: פירותי ואביבי. הנהגת התורנית שלי שתתה תה קר תוצרת בית, מרענן, טעים, וללא תועפות הסוכר מהם סובל התה הקר המתועש.
אחרי התלבטות ארוכה בחרנו לעיקריות שתי מנות מבוססות שרימפס (מה לעשות, הם שולטים): שרימפס ברוטב גבינות וכמהין עם פטריות העונה – מנה שבה מתחרים השרימפס ראש בראש עם הטעמים הנפלאים של הגבינות, הכמהין והפטריות, תחרות שיצאנו ממנה מרוויחים בגדול. התוספת של אורז ואצות היזיקי מוצלחת כשלעצמה ומאזנת יפה את המנה. במנה השנייה - שיפודי שרימפס וקוקי סאן ז'ק בגריל עם רוטב סרטנים - מי שגונב את ההצגה, כצפוי, הם הקוקי סן-ז'ק, שהם מבחינתי האצולה של פירות הים – כשהם עשויים כהלכה, כמו כאן, הם עסיסיים ונושאים אתם ניחוחות עדינים של ים. תענוג.
במנה האחרונה לא היו שום התלבטויות – הפבלובה של אושן היא לא רק שילוב מנצח בין המרנג האיטלקי, הקצפת, הגלידה ופירות היער, אלא גם הקינוח האופטימלי לסיים אתו מפגש פסגה של נבחרת פירות-הים.
