Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבה על מסעדת אולגה בנצרת

אולגה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

עוזי בשן מגיע לנצרת עם חומוס בראש ומסיים במסעדת אולגה, הרחוקה ממנו שנות אור: סגנון פיוז'ן מציע סלט יפני, שרימפס ברוטב חמאה ויין, קרפצ'יו וסריסו מקומי. זה אולי נשמע פשוט למדי, צריך לטעום כדי להבין שלא

בכל פעם שאני מגיע לנצרת, הדבר היחיד שעובר לי בראש הוא חומוס. לשמחתי בנסיעתי האחרונה גיליתי שהקיבעון אינו מוצדק, בעיקר כשיש מסעדות כמו אולגה בסביבה. מבנה האבן שלה הוא בלתי שגרתי, בעל חלונות זכוכית גדולים שעליהם כתוביות בערבית. פנים המסעדה מעוצב להפליא: רצפות מצוירות, נישות מקושתות, פרטי אמנות קטנים ומטבח סגור בקירות זכוכית שקופים. סמאר המארח שקיבל את פניי מספר שבשנת 1940 כל זה היה בית ספר, שאולגה הייתה המנהלת שלו. שנים מאוחר יותר המבנה שימש כגן ילדים, וכך או כך סמאר ובני משפחתו למדו כאן כולם. נראה, שכל מי שאולגה הייתה אי פעם המחנכת שלו יוכל עדיין למצוא במבנה שעיצובו המקורי נשמר את ילדותו.

כך התברר שבנצרת לא באמת חלה חובת אכילת חומוס. אולגה מתהדרת בסגנון פיוז'ן דווקא, כאשר הדגל הוא בשרים, ובאופן שאינו מפתיע, שהרי הבעלים הוא דור רביעי למשפחת קצבים. את הניוקי ואת הפסטה מכינים במסעדה, ואת עשבי התיבול מגדלים באהבה בגינה היפהפייה שבכניסה. כשפתחתי את התפריט הבחנתי בכמה מנות מיוחדות: סלט יפני, חזה אווז מוקפץ, נתחי פילה, סטייק אנטרקוט ברוטב שמנת, סלמון, שרימפס ואחרות. לא חומוס בכלל.

למנה ראשונה הוגש לי סלט יפני בעל טעמים עזים של המזרח הרחוק. למנה השנייה - שרימפס ברוטב חמאה עם יין מצומצם עד כדי סמיכות, שהיה אלוהי. אחריה חזרתי אל התפריט ובחרתי בקרפצ'יו, שהוגש ברוטב סויה עם ג'ינג'ר שום ויוזו (ליים יפני). חיסלתי אותו בשניות, ומיד אחריו הזמנתי גם את ה"סרסיסו" - מנה שמוגשת בשני אופנים: מעי ממולא בבשר טחון שהושרה ביין ובעשבי תיבול, וסרסיסו מקומי - בשר טחון מתובל בטוב טעם. זה אולי נשמע פשוט למדי, צריך לטעום כדי להבין שלא.

האוכל של אולגה הוא מיוחד, טעים ומעניין. העיצוב היפה, המטבח הגלוי לעין על קירותיו השקופים הם אטרקציה לסועדים, שרואים בזמן אמת את מעשה ידיהם של השפים. כשהכול כל כך מיוחד, טרי ונקי, קשה לעזוב בלי לטעום את הקינוח. פלטה עם שלושה סוגי מתוקים כוללת עוגה חמה, בראוניז וסמפרדו. אני בוחר בסמפרדו, שהוא קרם ברולה קפוא תוצרת בית אולגה, ולא יכול לחשוב על סוף טוב יותר.

כך קרה שהגעתי לנצרת עם חומוס בראש, וסיימתי במסעדה לא שגרתית כמו אולגה.