הקפה של תל אביב

"כי בית קפה, כפי שמסבירה לנו המדריכה, הוא הרבה יותר מהמקום הפיזי. הוא מקום שמערב תרבות, רוח, פוליטיקה וחברה..." שפרה צח משתתפת בבוקר שישי בסיור "איך אתה אוהב את האספרסו שלך" של העמותה לתיירות תל אביב

מה יותר תל אביבי מבתי קפה, ים והצירוף של בתי קפה ליד הים? אז זהו, שלא תמיד זה היה כך. בראשית דרכה של תל אביב ייעדו לה מתכנניה אופי שקט ורגוע, ללא בתי עסק או מקומות לממכר מזון. גם הים לא היה אטרקציה, והבנייה נעשתה עם הגב אליו. את המידע המפתיע הזה אנחנו שומעים בסיור שנקרא "איך אתה אוהב את האספרסו שלך" של העמותה לתיירות תל אביב, שלוקח אותנו אל בתי הקפה של ראשית ימיה. כי בית קפה, כפי שמסבירה לנו המדריכה, הוא הרבה יותר מהמקום הפיזי. הוא מקום שמערב תרבות, רוח, פוליטיקה וחברה.

הסיור מתחיל בגן לונדון, שהוקם ב-1942 כמחווה לבריטים המופגזים בבליץ הגרמני. באירוניה של ההיסטוריה, השם נשאר גם כאשר שונה ייעודו של הגן לאתר הנצחה לספינות המעפילים שפעלו נגד הבריטים. כאן נותר עדיין המבנה של אחד מבתי הקפה הראשונים – קפה פילץ של היזם אריה פילץ, שעל שמו רשומים מונומנטים תל-אביביים נוספים כמו דיזנגוף סנטר. קודמיו – קפה תרשיש, קפה קזינו וגינתי ים, שפעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, נעלמו זה מכבר מנוף העיר המתחדשת בלי הרף. גלגולו הנוכחי של קפה פילץ משקף אולי יותר מכל את השינוי של תרבות האוכל בישראל: המבנה העגול, עם חלונותיו הצופים לים, ואשר בו בתקופת טרום-המדינה התארחו יהודים, בריטים וערבים, שתו ורקדו לצלילי להיטים בינלאומיים שניגנה התזמורת, הפך כיום ל...סניף של מקדונלד'ס.

משם אנחנו ממשיכים אל המבואה של מלון דן, שבה מוצג תצלום גדל-ממדים של פנסיון "קטה דן" ששכן כאן לפניו. לצד עשרים חדרי הפנסיון פעל כאן בית קפה בסגנון אירופי, שבו, באחד מערבי שישי, ישב חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב דאז, עם אשתו היפה. ממנו יצאו לצעוד בחוף הים, שם הוא נרצח מכדורי מתנקש, בתעלומת רצח שהסעירה את היישוב ולא נפתרה עד עצם היום הזה.

ומבתי הקפה של חוף הים לאלו של בן יהודה, או כפי שכונה באותה תקופה "בן יהודה שטראסה" בגלל תושביו הייקים. הרחוב היה מובלעת אירופית בלב הלבנט, עם חנויות של פרוות, תכשיטים, כלי מוזיקה וכמובן בתי קפה בסגנון אירופי, כמו רפאל, קפולסקי ועטרה, שבהם היו מגישים "אפפל-שטרודל-מיט-שלאגזנה". כאן שוכן עדיין, ממש כפי שהוקם בשנות ה-50, קפה מרסנד, הנושא את שמו של מייק מרסנד, שחסך פרוטה לפרוטה מעבודתו כמלצר עד שרכש לו בית קפה משלו. לכאן מגיעות עדיין "הבנות של מרסנד", קבוצת ייקיות קשישות ששומרות כבר שנים אמונים לבית הקפה (שמאז, אף על פי שהחליף בעלים, לא שונה עיצובו), לצד תל אביבים צעירים ומעודכנים יותר.

גם כסית שכן לא רחוק מכאן, אך כשעבר ב-1942 לדיזנגוף עברה אתו גם כל הבוהמה של אז. בהתאם, דיזנגוף הוא המוקד השלישי של הסיור. האזור של דיזנגוף-פרוג-גורדון היה מקום משכנם של שחקני הבימה והקאמרי, משוררים וסופרים, והם אלו שמילאו את בתי הקפה הידועים של אותה תקופה, ובראשם כסית. כאן ישבו נתן אלתרמן וצילה בינדר אהובתו, קלצ'קין, רובינא ורבים אחרים, שהפכו את המקום לביתם השני ואת "משפחת כסית" לתחליף משפחה. עד כדי כך מזוהה כסית עם התרבות התל אביבית, שכאשר נפטר הבעלים, ששינה את שמו בתעודת הזהות לחצקל-איש-כסית, סגר ראש העיר את רחוב דיזנגוף ללוויה שיצאה מכאן. שני בניינים הלאה הוקם קפה רוול, שהתהדר בלא-פחות מ-1,600 מקומות ישיבה. רוול היה הקפה של כ-ו-ל-ם, המקום שאליו הגיעו כל היפים והיפות כדי לראות ולהיראות. שני המקומות פעלו קרוב לארבעים שנים, אך ככל שחלף הזמן הלכו ודעכו, עד שנסגרו סופית וכיום שוכנות במקומם חנויות דיזנגופיות טיפוסיות.

ובינתיים כבר נהיה, כמו בשיר של נעמי שמר שמשמיעה לנו המדריכה לסיום "יום שישי בצהריים", ובבתי הקפה עדיין יושב לו מר נרקיס כזה או אחר ומחפש את האחת.

עוד בתי קפה ברחוב דיזינגוף ליום שישי בצהריים?

בר גיורא שממוקם בסמוך לדיזינגוף סנטר כולל חלל פנימי גדול המחולק לכמה קומות וחצר נעימה לישיבה בחוץ. בתפריט של בר גיורא, הרבה יותר מאוכל מסורתי של בתי קפה, כמו לדוגמה מנות מן המטבח הפרסי.

אידלסון 10 שברחוב דיזינגוף 117 הוא בית קפה תל אביבי קלאסי, שמציע, אחרי ארוחת הבוקר או הבראנץ', גם עוגות, עוגיות ומקרונים מפתים עם קפה מעולה, שיגרמו לכם להישאר ישובים ליד השולחנות הרבה מאד זמן.