הטרקלין

"דוגמה ל'איך לקחת מנה טובה ולעשות אותה מצוינת'. פטה עוף הוא מנה שכבר יצא לנו לאכול לא מעט. ובכל זאת, הפטה של הטרקלין מתבלט במרקם מדויק, טעם עשיר, וחשוב לא פחות - ממדיו הנדיבים..." שפרה צח, הטרקלין, תל אביב

"איזהו עשיר? השמח בחלקו" קובע הפתגם. על אחת כמה וכמה כשהחלק הזה כולל יין טוב ובשרים משובחים. אז נכון, בזמן שאנחנו התמוגגנו מארוחת שלוש מנות במסעדת טרקלין, הסועדים בחדר הפנימי זכו ל"ארוחה מהסרטים" עם אחת-עשרה מנות, לא פחות, שמותאמות לקטעים המוקרנים מתוך סרטים שעוסקים באוכל, כמו רטטוי, שוקולד, ג'ולי וג'וליה ועוד. אבל אנחנו היינו בסרט משלנו, עם תפאורה שכוללת לילה חורפי סוער בחוץ ואווירה חמימה בפנים, פס קול של מוזיקה זורמת, והרבה בשר כמו שאנחנו אוהבים על תקן הכוכב הראשי.

ועוד לפני האוכל – היין. הטרקלין, המגדיר את עצמו כבר-מסעדה, נותן כבוד ליינות בוטיק של יקבים ישראליים נבחרים. מתוכם אנחנו טועמים את סירה 2006 עטור הפרסים של יקב אמפורה, יין מלא ודי כבד, במסורת היינות הצרפתיים הקלאסיים. ומולו – יין מלבק של יקב דדה, שניהם – גם היקב וגם סוג היין, הם שחקנים חדשים יחסית בשוק היין המקומי. מפתיע שהמלבק מתחיל לתפוס כאן רק בשנים האחרונות, בהתחשב באופי הפירותי והרך שלו, שמתאים מאוד לחיך הישראלי. אנחנו, על כל פנים, אהבנו מאוד.

שתי הראשונות שלנו הן דוגמה ל"איך לקחת מנה טובה ולעשות אותה מצוינת". פטה עוף הוא מנה שכבר יצא לנו לאכול לא מעט. ובכל זאת, הפטה של הטרקלין מתבלט במרקם מדויק, טעם עשיר, וחשוב לא פחות - ממדיו הנדיבים. בניגוד להרבה מסעדות שבהן המנה הזו מורכבת מדוגמית זעירה על צלחת עתירת קישוטים, כאן מדובר על פרוסה נדיבה, שלשם שינוי שנינו יכולים ליהנות ממנה ברוחב לב. שנית, בנוסף לריבת הבצל המקובלת המוגשת לצד הפטה, הוא מתהדר גם בציפוי של פירות יבשים ואגוזים, שמדגיש עוד יותר את טעמו. יחד עם הפטה מוגש לחם פרנה מרוקאי חמים ונהדר, אפוי על חלוקי נחל.

נקניקיות ביתיות הפכו גם הן לטרנד בשנים האחרונות. ושוב – אלו של הטרקלין הן שיחוק אמיתי. הנקניקיות עשויות בידי השרקוטייר אלן טלמור, והן שמנמנות, פציחות, ומוצעות בכמה אופציות, שמתוכן בחרנו את נקניקיית הפורט. הנקניקייה עשויה מבשר בקר וטלה יחד עם שזיפים מושרים בפורט. הצירוף הזה מעניק לה טעם ייני קל וטיפה מתקתקות, שהולכת יופי עם כרוב כבוש מבושל בתבלינים וצלוחית של חרדל גרגרים.

כמו היינות, גם הבשרים עושים כבוד לתוצרת המקומית. כל המנות מוכנות מבשר פרות שמנות מרמת הגולן, שעובר יישון במסעדה עצמה. הנתח שיוגש לכם תלוי כבר במידת העשייה שאתם אוהבים. אפשר ללכת על סינטה בשיטת "צלה זאת בעצמך" באמצעות חלוק נחל לוהט המוגש לשולחן. אנחנו מעדיפים לקבל את הנתחים שלנו כשהם כבר עשויים. נתח קצבים, החלק המועדף עליי, מוגש כאן רק בדרגת מדיום-רייר שמדגישה את טעמו הבשרי המרוכז. מי שמעדיף את הבשר שלו עשוי קצת יותר, כמו בן זוגי, זוכה לנתח עבה ושחמחם של אנטרקוט, עסיסי ומשויש כהלכה, שכל מה שהוא צריך זה בזיקה קלה של מלח גס. התוספות מינימליסטיות – פוטטוס בשבילי ותפוח אדמה שתוכנו נמעך עם תבלינים בשבילו.

יש גם מבחר מצומצם של קינוחים, מתוכם אנחנו בוחרים מלבי אחד ופלצ'ינטה בננות אחד. מתוק, נחמד, אבל ממש לא מה שחשוב. בטרקלין נותנים בעיקר לבשר לדבר. מה זה לדבר? לשיר!