אורנה ואלה

"אורנה ואלה – הנשים והמיתוס. כששמענו על יחסן האוהד לאוכל צמחוני, בו-במקום קבענו ארוחת גומלין במסעדה המפורסמת שלהן בשינקין..." שפרה צח והבת הצמחונית-פינת-טבעונית מבקרת אצל אורנה ואלה בשינקין, תל אביב

מאז הפכה אורלב בתי לצמחונית-פינת-טבעונית, בילויינו הקולינריים בחוץ הצטמצמו פלאים. כמה כבר אפשר להסתפק בפסטה ברוטב עגבניות – ברירת המחדל האולטימטיבית של מרבית המסעדות? כתחליף, אני מצטרפת מדי פעם בפעם לארוחות הטבעונאיות (גם טבעוני וגם נא) שמתקיימות ב"עץבעיר" – המיזם האקולוגי שבו אורלב מתנדבת. בארוחה האחרונה השתתפו בין היתר גם אורנה ואלה – הנשים והמיתוס. כששמענו על יחסן האוהד לאוכל צמחוני, בו-במקום קבענו ארוחת גומלין במסעדה המפורסמת שלהן בשינקין.

השעה רק שבע בערב, זמן די מת ברוב המסעדות, אבל אצל אורנה ואלה כמעט מלא. הסוד, כך נראה, הוא בקונספט הגמיש, שמאפשר לשבת כאן על כל הרכב קולינרי– החל מקפה ועוגה ביתית ועד לארוחה שלמה. יותר מזה – כאן לא ירימו גבה כשתבקשו לעשות במנה שינויים כך שתתאים לכם. רוצים את הרוטב בנפרד? להוציא מרכיב מסוים? הכול הולך. כך נולד, למשל, הצירוף הידוע ליודעי ח"ן כ"קוד 62", שזה אומר סלט חסה ועוף – אבל בלי העוף, ולידו סלט של קינואה ועשבי תיבול, והנה לכם ארוחה טבעונית למהדרין. הגמישות הזאת, כך מספרים לנו, היא הקו המנחה גם בקייטרינג המבוקש של אורנה ואלה: ניתן להזמין שירות מלא או חלקי, להסעיד מאות אנשים או אירוע משפחתי מצומצם, לעשות טייק אווי של מנות מהתפריט העכשווי או להזמין מנות מיוחדות שאינן כלולות בתפריט.

אורלב מציינת לטובה את התפריט הלא-שגרתי, שכל מנה בו מעוררת עניין, ואת המקום המרכזי שמוקדש למנות צמחוניות. סוף סוף מקום בשבילה. אבל לפני הכול אנחנו מתחילות עם סלסלה של לחם הבית,
וגם כמעט מסיימות בה. כל סוגי הלחם טעימים להפליא, במיוחד זה של הכוסמין-אגוזים, שעם שכבה עבה של חמאה מעל הוא ממכר בטירוף. רק הרצון להשאיר מקום להמשך מונע מאתנו לחסל את כולו.

מבין הפתיחים אי אפשר לוותר כמובן על לביבות הבטטה המיתולוגיות. ב"עץבעיר" למדנו אמנם שאפשר לאכול בטטה טרייה גם סתם ככה, פרוסה דק, אבל, אם להודות על האמת, לביבות הבטטה מנצחות עם יד קשורה מאחורי הגב. לא לחינם זו מנת הדגל שמלווה את המסעדה מאז הקמתה לפני 19 שנה. פתיח קליל נוסף הוא ה"סופלי" – כדורוני אורז מטוגנים במילוי מוצרלה בפאלו, שניגרת מהם למגע הסכין. לא רע, אם כי השם האקזוטי "מוצרלה בפאלו" מעורר ציפייה למשהו מסעיר יותר.

ועכשיו לגזרת הכבדים יותר. אנו חולקות בינינו מרק שעועית שחורה עם לביבות אורז, שהספיק גם הוא להפוך כאן לקלסיקה. זו מנה חורפית סמיכה, עשירה ומורכבת טעמים, שזילוף לימון גורם להם להיפתח עוד יותר. מכאן אנו מתפצלות. אורלב בוחרת במנת פסטה מהתפריט הצמחוני, בעוד אני, שמפלס הירקות שלי נסק בשבוע האחרון לגבהים לא שגרתיים, הולכת על דג. היא מנצחת. ולא שהדג שלי לא היה טעים, להיפך. מדובר בקארי של דג לברק מבושל בחלב קוקוס על קוביות דלעת, בתיבול מזרח-אסייתי פיקנטי. אבל הטורטליני שלה הוא הברקה של ממש. לא הפסטה הרגילה עם תועפות השמנת והגבינה, אלא מנה מפתיעה בקלילותה של סרטי בצק במילוי מעודן של ארטישוק ירושלמי עם קצת פרמזן, ברוטב גספצ'ו חם, ומעל זילוף של שמן זיתים שחורים וצ'יפסים של ארטישוק ירושלמי. "מי היה מאמין שאפשר ליצור כזה טעם שמנתי רק מארטישוק ירושלמי" ממלמלת אורלב בפה מלא. את שתי המנות אנחנו מלוות בסלט בלסמי מרענן שמורכב מעלי חסות, שחתוכים גס מאד, יחד עם גבינת קש ואגוזי פקאן קלויים.

לעומת התפריט המגוון של המאכלים, בקינוחים הולכים כאן על בטוח. מתוך חמישה מיני מתוקים שהוכיחו את עצמם כחביבי הקהל אנחנו בוחרות טירמיסו קלאסי בשבילי וטארט שוקולד-לוז בשבילה. שוב המנה שלה מנצחת, עם מרקם מושלם ואיזון מדויק ולא מתוק מדי בין טעמי השוקולד והאגוז. יכול להיות שהצמחונים האלה עלו על משהו?!