ל'אנטרקוט

"מנה שבשבילה אני חוזרת שוב ושוב לל'אנטרקוט – האנטרקוט כמובן. נתח נכבד של כ-300 גרם, עשוי מדיום לבקשתי, מעטהו החיצוני מעוטר רשת פסי צלייה שחומים מעוררי תיאבון ופנימו אדום ונוטף מיצים..." שפרה צח, ל'אנטרקוט תל אביב

הזוגיות שלנו עם מסעדת ל'אנטרקוט בתל-אביב, ממש כמו הזוגיות בינינו, מתחילה לפני שנים, וממש כמותה משתבחת עם הזמן. לכן היה זה רק טבעי שאת יום הנישואים המי-יודע-כמה שלנו נחגוג, שוב, בל'אנטרקוט. המסעדה הספיקה לעבור זה מכבר ממקומה ההיסטורי ברחוב בן יהודה למקום היסטורי לא פחות – המבנה של מלון פלטין, מראשית ימי תל אביב. המבנה עבר שיפוץ שהצליח לשמר את החזית החיצונית המיוחדת עם חלונות הקשת, ובו בזמן ליצור חלל פנימי חמים ועדכני. לאחרונה עברה המסעדה מתיחת פנים שהוסיפה לה את הקומה השנייה, ובה חדר אירועים פרטי מעוצב, שבו ניתן לערוך אירועים משפחתיים ועסקיים סביב שולחן אבירים אדיר ממדים.

גם התפריט, כך מתברר לנו, עבר הרחבה מבורכת. האנטרקוט הזכור לטוב הוא עדיין מנת הדגל, אך השף זיו רובין, שהגיע לכאן מאלהמברה עליה השלום, הביא אתו מנות בשריות אטרקטיביות נוספות כמו חזה עוף ממולא או צלעות טלה, מנות דג כמו טונה צרובה ודגי דניס וסלמון צלויים בתנור וגם כמה מנות צמחוניות. בסך הכול, אין כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש, אלא לעשות טוב מנות שאוהבים, ולפי התפוסה המלאה – זה מצליח.

אבל עם כל השינויים, שני דברים נותרו בעינם: האווירה החמימה והמזמינה, שמביאה למסעדה הכשרה קהל סועדים מגוון מאד שמרגיש בה בנוח, והטווח השפוי מאד של המחירים שנע בסביבות 30-40 ₪ לראשונות ו 70-120 ₪ לעיקריות. אה, וגם לחמניות הבית הממכרות, שמלוות את ל'אנטרקוט מיום הקמתה וגורמות לנו, כמו תמיד, לא להתאפק ולנשנש מהן עוד קצת ועוד קצת.

בשר האנטרקוט מככב בכמה וכמה מנות, ומהן מזמין בעלי למנה הראשונה קבבונים בטחינה. השימוש בבשר אנטרקוט איכותי במקום בבשר טלה, כמקובל, עושה לקבבונים רק טוב – הם פחות שומניים ועם זאת אווריריים ועסיסיים מאד. הראשונה שלי טובה לא פחות – פטה כבד ברווז בסגנון כפרי. זוהי פרוסה במרקם דחוס וטעם מודגש, המונחת על לחם בירה שנאפה במקום, עם טוויסט מתקתק של צ'אטני אננס. אבל את ההפתעה האמתית מספק דווקא הפתיח הצמחוני של פורטבלה בגריל: שתי פטריות פורטבלה בשרניות ושחמחמות, בטעם מודגש של קלייה על מצע מקורי של תבשיל חיטה, גזיזי סלק ועלי תרד צעירים, שמעניק להן גוונים נוספים של צבע וטעם.

בהזמנת העיקריות, מי שלקח אנטרקוט למנה הראשונה עובר כעת לבני הכנף, ולהיפך. כך הוא זוכה במנה מעולה של חזה אווז שנצלה בשלמותו בגריל ושמר על עסיסיותו, ואז נפרס לפרוסות והוגש עם פטריות שמפיניון צרובות ורוטב חמוץ-מתוק של פירות יער אדומים. מצד שני, אני סוף-סוף מגיעה למנה שבשבילה אני חוזרת שוב ושוב לל'אנטרקוט – האנטרקוט כמובן. נתח נכבד של כ-300 גרם, עשוי מדיום לבקשתי, מעטהו החיצוני מעוטר רשת פסי צלייה שחומים מעוררי תיאבון ופנימו אדום ונוטף מיצים, בדיוק כמו שאני אוהבת. את הבשרים של שנינו מלווים תפוחי אדמה אפויים, נימוחים וטעימים.

אגף הקינוחים מתרכז בכמה מנות בטוחות שעוקפות בהצלחה את רף מגבלות הכשרות, ומתוכן אנחנו נהנים מסופלה שוקולד חם עם גלידת וניל בשבילו, ומסלסלת בצק פילו פריך במילוי של תפוחי עץ וחמוציות, עם גלידת בננה – בשבילי. סיום מתוק וחמים, כמה סמלי, לארוחת יום נישואים.