Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבת ביקורת על הפאב אופסייד ביפו

אופסייד


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

ביום שבו שמע על שחרור גלעד שליט היה אדם בר בפאב האופסייד. בקו התפר שבין פלורנטין ליפו המתפתחת נמצא מקום שכאילו נועד לארח חגיגות, גם של כדורגל. וגם - יש בירה מעולה, תפריט שהרכיבו הבעלים יוצאי שגב אקספרס ואווירה

זיכרונות שנצרבים בתודעה

כשקנדי נרצח הייתי לא יותר מזיק שובב בעיניו של אבי. כשרבין נרצח הייתי בתחנה המרכזית בחיפה, אבל כשהתבשרנו (להבדיל) על חזרתו של גלעד שליט הביתה, זכיתי להרים כוסית בפאב אופסייד ביפו. במחשבה מעמיקה יותר – אופסייד כאילו נוסד לארח חגיגות. המיקום שלו (2 דקות הליכה מאצטדיון בלומפילד) הופך אותו ללוקיישן האולטימטיבי לתדלק קצת אלכוהול לפני משחק, לחגוג את הניצחון (אדום או צהוב, איש-איש לטעמו) עם החברים לטריבונה לאחריו, או לחילופין, להטביע את יגונך בכוס אם הקבוצה שלך שוב הפסידה.

אבל בואו נתחיל מההתחלה. ד' הוא השותף האופטימלי כשיוצאים להרפתקאות. טיול במדבר המערבי? סוכות עם השומרונים בהר גריזים? הוא האיש. אז יצאנו לאזורי הספר שבין פלורנטין ליפו המתפתחת, כדי לגלות את הדבר הבא בחיי הלילה, ונחתנו בבניין אבן עתיק על דרך שלמה, שמתחיל לגבש סביבו קהל של חובבי אלכוהול וכדורגל.

בעלי המקום, התברר לנו, הם יוצאי המטבח של שגב אקספרס בהרצליה, שהבשילו לפתוח מקום משלהם. הם לקחו את החלל של בית האבן העתיק, הוסיפו לו נגיעות של תאורה רכה ומוסיקה מלודית ולא משתלטת, ויצרו אווירה מזמינה, חברית ונטולת פוזה. בערב שבו ביקרנו, נחלק אופסייד לשני מחנות – בקומת הכניסה התגודדו על הבר כל אלו שחגגו את ההודעה על שחרורו הצפוי של גלעד שליט, וצפו במסך (שמיועד לצפייה באירועי ספורט); בקומה העליונה התגודדה קבוצה של אוהדי כדורגל (האולטראס – הגרעין הקשה של אוהדי מכבי תל אביב) למשחק פיפ"א 2000 סוער בפלייסטיישן. בשתי הקומות שררו דריכות ושמחה, אבל אני נאלץ להודות שהעוצמות בקומה העליונה היו חזקות יותר.

אז מה היה לנו, אתם שואלים?

באופסייד יש תפריט אלכוהול מהודק: שלושה ברזי בירה (גולדסטאר, היינקן ופאולנר) ונציגים נבחרים של משפחות הוויסקי, וודקה ושאר בני השבט. בהיותנו חובבים של בירות חיטה גרמניות עכורות, בחרנו בפאולנר, שנמזגה באיטיות ובהתכווננות הראויים. מתברר שבעונה זאת של השנה משווקת גרסת האוקטוברפסט של הפאולנר, שדומה יותר ללאגר רגילה. באופסייד חידשו מנהג ישן ואהוב שכמעט ופס מן העולם, ומגישים שם ארעבס (גרגרי חומוס חמים מתובלים) לצד הבירה. ד' ואני העלינו זיכרונות נעימים מהימים ההם, וסיכמנו שאנחנו ממש מקווים שאופסייד הולכים להוביל כאן טרנד מבורך.

המטבח של אופסייד צנוע ומדויק – כריכים, ברוסקטות, סלטים ונשנושים. הלכנו על פטריות חמות עם לבנה, שילוב לא שכיח, אבל מוצלח מאד. פיתות ביס קטנות התאימו למנה הזאת מאד, כדי לא לאפשר לבצק לגנוב את ההצגה מהעדינות של הפטריות והלבנה. גם ברוסקטה ז'עלוק (חצילים קלויים, עשבי תיבול וגבינת פטה) הייתה יציאה מוצלחת, בת לוויה מכובדת לבירה השנייה (עברנו להיינקן. קלאסי). בגחמה רגעית הזמנו גם את סלט הבית. פשוט ומצוין – חסה, צנוניות, בצל סגול, זרעי רימונים, שרוטב ויניגרט עדין עוטף אותם כשמיכה מנחמת. במסך שמעלינו ראינו חיוכים ראשונים של אביבה ונועם שליט, ואפילו אצלנו, הגברים שראו כבר הכול, התחלפו לסירוגין החיוכים והלחלוחית שבעין.

הרמנו צ'ייסר אחרון לפרידה, ויצאנו לדרך בידיעה שיש לנו איפה לחגוג את הניצחון הבא עלינו לטובה בדרבי. ולא, לא נגלה לטובת מי אנחנו.