קפה קפה כפר שמריהו

"מדובר במקום חמוד, עם מוזיקה נעימה וצוות משקיע..." שפרה צח, שקשוקולוגית מנוסה, מגלה, בניגוד לציפיות, שאפילו האוכל בקפה קפה כפר שמריהו ממש טוב. אבל את המרכיב הסודי, עם כל הניסיון, ויש ניסיון, היא לא מצליחה לפענח

פייר, הופתענו. התוכנית המקורית שלי ושל רונית הייתה להתיישב באיזה שהוא מקום קרוב אליה – תפוצת הרצליה והסביבה, כשהמנה העיקרית במפגש תהיה שיחת הנפש התקופתית שלנו. לגבי כל השאר לא היו לנו שום ציפיות מיוחדות, כך שאפילו מסעדת רשת נראתה לנו אופציה אפשרית. למשל קפה קפה שבכפר שמריהו. רק כשהגענו התבררו לנו שלושה דברים: הראשון - שמדובר במקום חמוד, עם מוזיקה נעימה וצוות משקיע. השני – שאנחנו מתות מרעב, כי לשתינו היה יום עמוס ולא הספקנו לאכול מהבוקר. והשלישי - שהאוכל בקפה קפה כפר שמריהו ממש טוב. איזה מזל! רוב ההיצע מבוסס על התפריט הקבוע של הרשת, אבל יש גם כמה יציאות ייחודיות למקום, כמו שני משקאות הברד המרעננים שהוגשו לנו לפתיחה, של רונית בטעם תות-לימון ושלי בטעם מיוחד ועדין של קפה-פקאן.

במקביל נפרש בפנינו תפריט ענק מלא הצעות מפתות, החל מטעימות קטנות המכונות כאן "פינוקים", דרך מגוון סלטים, כריכים וטוסטים, ועד למנות עיקריות של פסטות, קיש ודגים. הרעב מדבר מתוך גרוננו ופוקד: "מהכול!", והצוות של קפה קפה כפר שמריהו ממלא את מבוקשנו בשמחה: מאגף הפינוקים מגיעה סלסלה של לחם דגנים עם שלושה מטבלים. רונית משתלטת על הטפנד זיתים הטעים ואני על זה של העגבניות המיובשות. את אגף הסלטים מייצג סלט ים תיכוני, שבו חברו לעלים ירוקים ולירקות שטריותם מורגשת גם פרוסות של חציל מטוגן, זיתי קלמטה, פלפלים קלויים וגבינת פטה, כל זה בתיבול נכון והולם של שמן זית וזעתר. נהנינו מהסלט אבל השתדלנו לא להתמלא מדי בפוקצ'ה שנלוותה אליו, כי מבחינתנו עדיין היינו צריכות אוכל אמתי, כזה שמפוצץ בחלבונים ובפחמימות. בתזמון מדויק הגיעה מחבת לוהטת ובה שקשוקה של שתי ביצים.

ועכשיו וידוי: אני מחזיקה מעצמי שקשוקולוגית מנוסה, אבל זו של קפה קפה כפר שמריהו הייתה טובה יותר מזו שאני עושה בבית. מה היה ברוטב שלה? עד עכשיו אנחנו לא בטוחות. המון בצל מטוגן ועגבניות קצוצות, זה בטוח, שום, אולי גם כמה טיפות טבסקו, ו... זהו? המלצר לא מסגיר את המתכון, ורק מזכיר בחיוך שיש בה מרכיב סודי. "מרכיב סודי" זו גם התשובה שהוא מספק כשאנחנו מנסות לפצח את טעמה של המנה הבאה שלנו, פטוצ'יני פטריות. עכשיו, רוטב שמנת-פטריות כבר אכלנו למכביר, ואם להודות על האמת, בדרך כלל הוא די משעמם. אבל כאן הצליחו לתת לו איזה טוויסט של טעם ועניין, אולי בזכות שימוש מודגש באגוז מוסקט, או בזכות פטריות שמפיניון שלמות, מאודות קלות, שהיה כיף לנגוס בהן. כך או כך, הצלחת חוסלה עד תום, ובו-זמנית הספקנו לדון בכל מה שהצטבר לנו על הלב בזמן האחרון.

ואז, אז הגיעה שילה. מי? לא מי. מה. שילה זו עוגה פצצתית, עשויה שכבות בגוני חום-קרם, שבסיסה בראוניז נימוחים ומעל קרם קפוצ'ינו, קרם ריבת חלב וציפוי שוקולד לבן, וכל היופי הזה מצליח להיות אוורירי ומתוק במידה, כך שקשה להפסיק לאכול ממנו כפית ועוד כפית, גם כששתינו נשבעות שאין לנו יותר מקום לפירור. אז הנה גילינו את קפה קפה כפר שמריהו, מקום לרוקן את הנפש ולמלא את הבטן, ואת שניהם לעשות בכיף גדול.