Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבה על בר-מסעדה קאראס בבת ים

קאראס


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"הבירה, אגב, היא אוסטרית בשם אדלוויס, בהירה ולא מסוננת, והיין – גוורצרמינר של יקב שאטו סנט מישל מוושינגטון ואלי. לקאראס תפריט אלכוהול קטן ומובחר, המעדיף בבירור איכות על פני כמות..." מיכל גיא אוכלת ושותה בקאראס

הכול התחיל מהתערבות: אם הוא מנצח אני הולכת אתו לשתות בירה, אם אני מנצחת הוא בא אתי לאכול סושי. הוא טוען כבר מזמן שסושי זה לא אוכל, בעוד אני מנסה להוכיח לו את ההיפך. ובאשר אליי: לא שאכפת לי לשתות איתו בירה – כבר מזמן אני אומרת לעצמי שזה טעם נרכש ושהגיע הזמן לרכוש אותו – אני פשוט לא אוהבת להפסיד. וכשלא הפסדתי, בחרתי לקחת אותו לקאראס, וכולנו יצאנו מרוצים: אני שתיתי בירה, הוא אכל סושי, ועכשיו הוא לא מתווכח אתי יותר באשר לזהותו של החתול שמיל.

קאראס יושבת על הטיילת של בת ים, ויש לה מרפסת ארוכה ונהדרת שמשקיפה אל החוף, לאונג' פתוח למחצה לימות החורף, וחלק סגור ומהודר יותר, שמתאים גם לאירועים. התפריט הזכיר לי מעט את אותו הפרק בסיינפלד, שבו משכנע ג'רי את באבו הפקיסטני לפתוח מסעדה עם אוכל פקיסטני, במקום להגיש בו זמנית אוכל סיני, מקסיקני ואיטלקי, ושבסופו מחפשת החבורה מקום כזה בדיוק. בקאראס מגישים מרקים אירופאיים, לפתוח אתם את הארוחה; פסטות וסלטים בסגנון איטלקי; בשר בסגנון צרפתי, צלוי עם חמאה על הגריל לפי מידות; דגים ופירות ים בסגנון ים תיכוני; סושי יפני - הסיבה שלשמה התכנסנו, וגם קינוחים המוכנים במקום בעבודת יד. כלבו של אוכל. "המחשבה הייתה לכיוון של ביסטרו, ושאלנו את עצמנו מה היינו רוצים לאכול בעצמנו. מה ייתן פתרון לקבוצה שרוצה לאכול ביחד, שבה לכל אחד יש טעם אחר", אומר ראובן, הבעלים. "אנחנו משתדלים להציע ללקוחות שלנו קונספט של ארוחה שלמה, שכולל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח, ומלווים אותה עם המשקה המתאים".

המטרה המקורית, לאכול סושי, מתמסמסת במקצת לאחר עיון בתפריט, ואנחנו מזמינים בכל זאת שתי מנות פתיחה: אחת של עלי קרפצ'יו סלמון דקיקים, המוגשים עם תלולית קטנה של סלט עלים, שבו שולבו אטריות אורז מטוגנות ורוטב צ'ילי מתוק. השנייה - קלאמרי ממולאים בגבינת חלומי, פטריות וירקות, מטוגנים בבלילה ומוגשים עם רוטב חמאה וצ'ילי. מעין קורדון בלו בגרסת פירות הים, שמתאים במיוחד לנשנוש ליד בירה. הבירה, אגב, היא אוסטרית בשם אדלוויס, בהירה ולא מסוננת, והיין – גוורצרמינר של יקב שאטו סנט מישל מוושינגטון ואלי. לקאראס תפריט אלכוהול קטן ומובחר, המעדיף בבירור איכות על פני כמות. כל היינות הם של יקב שאטו סנט מישל האיכותי, להוציא יין איטלקי אחד בשם פאלאצו דה לה טורה ("למביני עניין בלבד"), השמפניות מוושינגטון ואלי ומצרפת, ובאשר לבירות - שלוש בלבד מהחבית: לצד האוסטרית שטעמנו מוגשות שתי צ'כיות של קרושוביצ'ה, בהירה וכהה, וזהו. ולא צריך יותר מזה, כי הבירה קלילה, קיצית וטעימה, ובלי ששמנו לב, עוד לפני שהסושי מגיע, אני שותה בירה, כאילו לא היה ניצחון מעולם, ואפילו נהנית מזה.

אבל בכל זאת התעקשתי על סושי, וקיבלנו שני רולים: קאראס רול, הקלאסי יותר, מכיל כמות נכבדה של גבינת פילדלפיה לצד צלופח, מלפפון וביצי דגים, ועטוף בנתח נאה של סלמון. השני, סושי רול קיסר, הוא לא אורתודוקסי בעליל, ומכיל עגבנייה, חסה, גבינת פרמזן ועוף, ומוגש עם רוטב קיסר.

אנחנו מקנחים עם קרם ברולה המוגש עם פרוסות אפרסק דקיקות ומקורמלות, ועם עוגת גבינה אפויה, טובלת ברוטב תות ושוקולד. הנה תחרות אחת שבה באמת כולם יוצאים מנצחים.