ד"ר מפרום

"לוקחת את הסלים, קמה מהשולחן ויוצאת את המסעדה שמעט השולחנות שלה עטויים מפות פלסטיק משובצות, שקירותיה כתומים ועיקר הקישוטים שעליהם מתמצה בתעודת כשרות שמנפיק המשגיח..." אורית איציק, ד"ר מפרום – טוב בשוק הכרמל

מלפפונים, עגבניות, בשר, גבינות, ביצים, עשבי תיבול, תבלינים, חמוצים, חומוס, דגים, סבון, משחת שיניים, אוכל לחיות, סמרטוטי רצפה, מחברות, משקפיים, שרשראות, תחתונים, דיסקים, פיאות – יש בשוק הכרמל הכול, ואיש מעולם לא הצליח להוכיח לי אחרת.

רק שזה רוב העיסוק שלי בשוק: אני עוברת מדוכן לדוכן. פה קונה בצל ושם בוחרת תפוחי אדמה, כאן מלטפת גמבה ואל החלווה של הצד השני נשבעת אמונים – כי היא יותר טעימה. כך קורה שאני לא מבחינה במסעדות בשוק, ומתברר שהן נמצאות.

לכרמלה בנחלה יש מקום של כבוד מתוקף ההיסטוריה, אל הבסטה כולם נוהרים מתוקף הטרנד, אבל אני מעולם לא הבחנתי בפלאפל והסביח שהיו במרכז השדרה הראשית. על השווארמה שמוכרים בדיוק באמצע השוק בצד ימין כשמגיעים מכיוון אלנבי תמיד דילגתי. איך שהוא הצלחתי לשכנע את עצמי, ואפילו בלי לשים לב, שהמסעדות בתוך השוק לא ראויות. וזוהי, כמובן, טעות חמורה.

משה (מושיקו באותנטית) אגיר, נצר צעיר למשפחת הכרמל, הבין שאנחנו לא אוהבים לאכול בתוך השוק, איפה שמלוכלך ועוברים הרבה אנשים, אז את ד"ר מפרום הוא פתח ברמב"ם 4 – הסמטה שיוצאת מהחנות של הגבינות והסלטים לכיוון נחלת בנימין. לא מסובך מדי, יש שלט גדול, והמפרום טעים.

אז מה היה לנו כאן? אחד שהיה מאוהב בד"ר שקשוקה המוכר מיפו ופתח כמחווה את ד"ר מפרום, כי בזה הוא הכי טוב. אחר כך הוא הוסיף קוסקוס, כרובית ממולאת בשר, סיניה ושאר קציצות, עוף בתנור, ממולאים, קובה וכל מה שבא לכם, ובמנות נדיבות ש"אף בחורה לא גומרת מהצלחת" (לארוז לך?).

"רוצה לאכול משהו?" –"אולי משהו קטן" – "את רעבה?" – "קצת" – "תודה רבה". יוצאות צלוחיות עמוסות חומוס שמכינים כאן במטבח השמח (טפיחות הפטיש על השניצל נשמעות מעבר לקיר), חמוצים כיד המלך, סלט כרוב טרי וצ'ורצ'י – מעדן דלעת קצת חריף, כיאה לטריפוליטאים.

מנגבים הכול יפה עם פיתה, עד שצלחת גדולה מונחת על השולחן ובה קוסקוס עדין עם ירקות שחשים בטריותם גם אחרי הבישול (זה מה שקורה כשעובדים ליד השוק), מפרום תפוח אדמה, מפרום ארטישוק וגולת הכותרת – כרובית ממולאת בשר. איך ממלאים כרובית בבשר? מכניסים אותו בעדינות בין החרכים, מוסיפים עוד קצת בצדדים, מצפים בציפוי פריך לא הומוגני כמו בבית ומטגנים-מבשלים את הכול ביחד. התוצאה משגעת, ואני הצלחתי לגמור מהצלחת.

את הכול מגישים כאן בכל יום עד 18:00, בכל שעה ביום עולה ארוחה 38 ₪ והיא כוללת חמישה סוגי סלטים, פיתות, מנה בשרית עם תוספת וירקות. ביום שישי יוצאים שולחנות החוצה, ועליהם מוכרים הכול במשקל, לשבת. תכף, בערב ראש השנה, ימכרו כאן מעבר לאוכל הטריפוליטאי המסורתי גם רגל כרושה, גפילטע פיש, כבד קצוץ ועוד מאכלים מהצד האשכנזי של המשפחה. כן, עושים משלוחים. כן, גם קייטרינג לאירועים. כן, אפשר להזמין גם כמות קטנה של שתי מנות. כן, מקבלים אשראי.

את לוקחת את הסלים, קמה מהשולחן ויוצאת את המסעדה שמעט השולחנות שלה עטויים מפות פלסטיק משובצות, שקירותיה כתומים ועיקר הקישוטים שעליהם מתמצה בתעודת כשרות שמנפיק המשגיח הצמוד, שיש בה כיור קטן לנטילת ידיים ומטבח הומה. ככה את מבינה שכשהתוכן טוב, לא דרושים לו כל כחל ושרק.