מרלה סינגר

"הבעלים של מרלה סינגר הם חובבי קולנוע, שאחד הסרטים האהובים עליהם הוא מועדון קרב. הבר, שנקרא על שם הדמות מהסרט, מעוצב באופן דיכוטומי, בהתאם לנושא פיצול האישיות המרכזי..." אמיר נהרי, בירה במרלה סינגר, פתח תקווה

ברחוב שחם בפתח תקווה, שבו שוכנים רבים ממקומות הבילוי בעיר, נמצא הלאונג' בר מרלה סינגר. בדיוק כאן מצאנו את עצמנו רועי ואני בערב יום ראשון, כמו תמיד מחפשים מקום טוב לשתות בו בירה איכותית וגם לאכול משהו טוב. בהקשר זה עלה השם מרלה סינגר לא פעם. איתרנו את המקום בקלות, חניה נמצאה בשפע, ואחרי שלוש מדרגות עמדנו גאים אל מול בר הממוקם במרכז החלל כשמסביבנו שולחנות וספות. אף על פי שזה היה ערב יום ראשון, הוא היה יחסית מאוכלס והמלצריות התרוצצו הלוך ושוב עם מגשי בירה.

ממקומנו באחת הפינות הנעימות, בחנו את העיצוב: התקרה מעוצבת בעיצוב מתכתי עם שרוולי מיזוג ומנורות כסופות, האולם מעוצב כסלון ביתי עם שטיחים על הקירות, ספות, כסאות עץ ותמונות של בירות שונות שמקשטות את המקום. צמד האחים הבעלים של מרלה סינגר הם חובבי קולנוע, שאחד הסרטים האהובים עליהם הוא מועדון קרב. הבר, שנקרא על שם הדמות מהסרט, מעוצב באופן דיכוטומי, בהתאם לנושא פיצול האישיות המרכזי בו.

תפריט הבר של מרלה סינגר כולל מגוון רב של ויסקי ובירות שונות: צ'כיות, בלגיות, אנגליות, ישראליות ועוד, כולן מוגשות בכוסות פיינט. טעמנו ארבע כדי להגיע להחלטה מושכלת.

קסטיל רוז' – בירת אייל חזקה בעלת 8% אלכוהול, הייתה מאד פירותית ומתוקה. הצבע האדום העמוק שמתקבל מהכנסת דובדבנים לתקופת תסיסה ארוכה, הביא לשמה.

מרדסו – על שמו של מנזר בנדיקטי בצפון בלגיה, מתאפיינת בצבע זהוב-אדמוני עם ניחוח תפוז ואפרסק קלים. זוהי בירה חזקה בעלת 10% אלכוהול אך עם זאת נוחה לשתייה.

סן ברנרדוס – בירה בלגית אף היא ובעלת חוזק דומה של 10%, כהה עם גוף מלא ומורכבות מרשימה.

שימאיי לבנה – בירת אייל בצבע זהוב ובעלת 8% אלכוהול. מעט פירותית ובעלת ארומה כשותית חזקה, בירה לא מפוסטרת.

לאחר סדרת הטעימות החלטתי להזמין פיינט של סן ברנרדוס ואילו רועי הזמין כהרגלו כוס גינס. האוכל הגיע מיד לאחר הבירה. תחילה קיבלנו את לחם הבית בליווי ארבעה מטבלים, ויחד אתו מנת קרפצ'יו בקר ברוטב שמן זית ופרמזן ומעליו סלט רוקט קטן. מנה נוספת הייתה נקניקיות עגל על מצע פירה וכרוב כבוש: בדיוק המנות שהיית מצפה שיגישו במקום שמבינים בו בבירה, הבשרים המתובלים השתלבו היטב עם מורכבות הבירות ולקחו אותנו צעד נוסף לכיוון אירופה.

לאחר שסיימנו את אלה, הגיעה צלחת עם פיצה ריחנית ודקה, מחולקת למשולשים קטנים שגרמו לנו לאכול בלי סוף. סיימנו אותה כל כך מהר, ולכן נאלצנו להזמין גם כריך רוסטביף עסיסי עם ממרח פסטו וירקות מלווה בסלט. בשלב הזה כבר הבנו שהמטבח במרלה סינגר מוקפד ואיכותי ושיודעים כאן כיצד צריך לאכול ולשתות.

יצאנו לשאוף מעט אוויר לפני שנשוב להתעמת עם הקינוח. כששבנו, חיכה על השולחן סופלה שוקולד חם במילוי טראפל שוקולד לבן. אולי זה בגללנו ואולי זו כמות האלכוהול הרבה בבירות ששתינו, אבל הצלחנו לסיים את הסופלה בלי בעיה. מיהרנו לצאת לפני שנזמין עוד מנה מהתפריט, אולם מה שבטוח – מרלה סינגר עשתה עלינו רושם טוב והיא סיבה טובה מאוד לשוב לפתח תקווה.