סושיאל קלאב: מועדון

"בשבועיים אחרי שחזרתי מניו יורק כל מה שחיפשתי היה לשחזר את הריחות, את הטעמים ואת האווירה של העיר הגדולה. כך מצאתי את עצמי פוסעת לעבר סושיאל קלאב - הכי קרוב שיש..." שירלי רחמים, חוזרת לניו יורק בתל אביב

בשבועיים אחרי שחזרתי מניו יורק כל מה שחיפשתי היה לשחזר את הריחות, את הטעמים ואת האווירה של העיר הגדולה. כך מצאתי את עצמי פוסעת לעבר סושיאל קלאב - הכי קרוב שיש לחוויה ניו יורקית אמתית ומאד לא מקומית בלב לבה של שדרת רוטשילד הסוערת. השעה הייתה שעת צהריים מוקדמת, כשנטלי ואני נכנסנו. מגוון אנשים שבאו לאכול כבר רשמו נוכחות לפניי.

סושיאל קלאב הוקמה לפני כשנה וחצי בלבד ובזמן כה קצר הצליחה למצב את עצמה במרכז ולזכות במוניטין רב הן מבחינת איכות המנות והן ברמת החוויה שהמסעדה מקנה. השף של סושיאל קלאב הוא מיכאל גרטובסקי, שבעברו כיהן כשף של הרברט סמואל ואף הרחיק ועבד באומץ אצל גורדון רמזי בלונדון.

אולי זו המפה הלבנה על השולחן, אולי זהו הפרח הרענן באגרטל, התאורה האינטימית או החיוך בכל פה, משהו מאלה או כולם יחדיו עוטפים את סושיאל קלאב בנינוחות קסומה. התפריט כולל בשרים, פירות ים ודגים ואנחנו בחרנו באחת הארוחות העסקיות שמוצעות כאן.

פתחנו עם מנה ראשונה של כבד קצוץ, שלצדה הוגש בצל מטוגן ופריך ושתי ברוסקטות קלויות קלות. הכבד היה מצוין והיה נפלא כמנת פתיחה לגירוי התיאבון. יחד אתו נחת על שולחננו בקלילות אופיינית קרפצ'יו בקר עם עלי רוקט וגבינת פרמזן, שגילה רכות מופלאה בדיוק לפי הספר. לא אמרנו די למנות הראשונות, היינו חייבות להוסיף גם את סלט הפתוש האהוב עליי במיוחד, עם שלל ירקות חתוכים, קרוטונים, זעתר, סומק וגבינת פטה.

המנות הראשונות הותירו את חותמן והחלטנו להתפנק גם במשקה אלכוהולי כדי לחגוג את חזרתי לארץ, גם אם האווירה בסושיאל קלאב היא לגמרי כמו בניו יורק. אני בחרתי סנגרייה לבנה עם אגסים על בסיס קאווה, ונטלי, שחשקה נפשה בטעימה של ברזיל, התענגה לה על משקה Made in Brazil עם רום קשאסה, פסיפלורה ומנגו. כך התברר שסושיאל קלאב איכותית ולא רק בטעם המנות. מוש, אחד הבעלים, הוא המאסטר ברמן של המקום שנהנה מרקיחת קוקטיילים ייחודיים.

נתנו למנה העיקרית להשתהות כדי לספוג עוד קצת אווירה ומזגן. את תשומת לבנו משך המיני קיוסק שבחוץ, מן דוכן קטן שסושיאל קלאב פתחה. ערב-ערב פוקדים אותו בלייני הקאווה שאוהבים ליהנות מאווירה חופשית ברחבה החיצונית. מדי חמישי עורכים כאן גם מסיבות אל תוך הלילה.

זמנן של העיקריות הגיע וכהרגלנו בחרנו לחלוק בינינו שתיים. האחת הייתה מנת נתח קצבים שהוגשה על שיפוד ולצדה פירה ושעועית ירוקה. הנתח בלט בבשרניות אופיינית שזורה על שיפוד עם עגבניות שרי מרעננות.

כדי לנסות גם משהו אחר לחלוטין, הזמנו את מנת הלינגוויני שרימפס. הלשונות הקטנות טבלו בשום, שמן זית, רוטב עגבניות, פטרוזיליה וקצת צ'ילי חריף, שולבו ברימפס עסיסיים ומעט פריכים - מנה שהיא תענוג אמתי לחיך.

כיאה לשמו של סושיאל קלאב, האווירה במקום היא כבמועדון חברים. כולם מכירים את זה את זה, מחייכים, ולא פעם האווירה הנינוחה הביאה לכך שמצאתי את עצמי מדברת עם אלו שיושבים בשולחן ליד או עם השכנים בבר.

מעבר לאלו מוצעים כאן שני חדרים לאירועים פרטיים, האחד יכול להכיל עד 18 סועדים והשני גדול יותר ומתאים גם ל-50. אירועים גדולים יותר ניתן לערוך על רחבת המסעדה כולה שיכולה להכיל עד 300 מוזמנים.

בסושיאל קלאב לא מוותרים על קינוח, ובהמלצת המלצרית לקחנו עוגת גבינה נוטפת רוטב פטל ופירות יער - סיום מושלם לארוחת הצהריים, והנה אנחנו חוזרות להמשך היום שלנו. סושיאל קלאב היא מרעננת, ייחודית וטעימה - ביסטרו ניו יורקית אמתית.