צ'אנדרה

"עכשיו מתחלקת תשומת לבנו בין הארצי – האוכל שעל שולחננו, לקוסמי – ליקוי הירח שמתרחש ממש ברגע זה מעל ראשינו. מעניין מה תאמר האסטרולוגיה ההודית על צירוף המקרים, כי צ'אנדרה פירושה ירח..." שפרה צח, צ'אנדרה, תל אביב

ברשימת הדברים שכנראה כבר לא אעשה בחיים מופיע, בין השאר, סעיף הטיול בהודו. מה שהפך לכמעט פריט חובה במסלול ההתבגרות של הצעיר הישראלי המצוי, דילג איכשהו לא רק עליי, אלא גם על הבן שלי. אוכל הודי, לעומת זאת, שנינו אוהבים, כך שמסעדת צ'אנדרה, שמצהירה על עצמה כעל "הודית אותנטית" נראתה לנו כתחליף ראוי לגסט-האוס שבו כבר לא נתארח. תרם לכך, עוד לפני האוכל, העיצוב הפשוט-עד-זרוק של המקום, על קירותיו המסוידים צהוב, מחיצות עץ מעוטרות וקישוטי בד צבעוניים פה ושם, ושני עצי אקליפטוס בכניסה, שמנתקים את המסעדה מנוף מגדלי המשרדים שסביבה.

וכמו בכל גסט-האוס, גם כאן נמצאים הצעירים שמשחזרים את חוויותיהם מהטרק האחרון: "במונגוליה דווקא האוכל טעים, אבל כל הזמן אותם שלושה מאכלים. רק במערב מונגוליה היה סוף-סוף גם בשר. של סוסים. בסין אותו הדבר, כל הזמן אכלנו אורז, עד שהגענו לחבלים המוסלמיים, ושם יש לך שיפודים כמו בעיר העתיקה". רשמנו לפנינו, והוספנו גם את סין ומונגוליה לרשימת היעדים האקזוטיים שיישארו כנראה מחוץ לתחום.

מוזיקת הסיטאר המתנגנת ברקע מחזירה אותנו להודו. התפריט של צ'אנדרה מציע מדגם מייצג של המנות ההודיות המוכרות ביותר, עם אותם מחירים זולים הקורצים למטייל הישראלי התפרן. גם קצב ההגשה לקוח מארצות השאנטי, כתוצאה מכך שמלצר אחד – אם גם מחויך ומאיר פנים – מנסה להתמודד לבדו עם כמות סועדים גדולה מהרגיל ולקבל בו-זמנית הזמנות טלפוניות למשלוחים.

פתחנו בצ'פאטי, הפיתה ההודית, שמוגשת עם ארבעה סוגי מטבלים, ואולי במקום הזה נכון יותר לקרוא להם מתבלים, כי הם פחות מיועדים לטבילת הצ'פאטי ויותר כדי להדגים את מנעד התבלינים השונים: צ'ילי-לימון, מנגו-פיקלס, כוסברה וטחינה. רוטב הצ'ילי-לימון ליווה גם את הפתיח הנוסף - פאקורה, טבעות בצל ופרחי כרובית מטוגנים בציפוי פריך של קמח חומוס. לצידם הוגשו לנו גם קערות מתכת עם דאל – מרק עדשים סמיך וטעים, שהצליח לקלוע לנקודת האיזון שבה התיבול מורגש אך לא משתלט מדי.

בעיקריות של צ'אנדרה אפשר לבחור בין ארבע אופציות בשריות וארבע צמחוניות, אך הדיל הכי מבוקש כאן הוא ארוחת הטאלי המסורתית, שבה כל המנות מוגשות על צלחת מחולקת אחת. בהודו, כך מסבירים לנו, משתנה תכולת הטאלי מאזור לאזור. למען הגיוון בחרנו בשתי צלחות שונות של "ספיישל טאלי", האחת בשרית והשנייה צמחונית – שתיהן צבעוניות, מתובלות במידה ומשביעות. הבשרית הכילה אורז צהוב, שקיבל את צבעו מקארי ומכורכום, ולצדו קארי ירקות עם קולורבי, אפונה, תפוחי אדמה וכרובית, שהורגש בו טעם קל של קינמון, ושני תבשילים של חזה עוף ברוטב מתובל – צ'יקן טיקה במסאלה עגבניות וצ'יקן קארי - בחלב קוקוס, ג'ינג'ר וקארי. בצמחונית היה אורז מלא ולצדו אלו גובי – תבשיל של תפוחי אדמה וכרובית, קוביות טופו ברוטב מסאלה, ומלאי קופתה, שהכי מצאה חן בעינינו - כופתאות עשויות מתפוחי אדמה, בטטות ואגוזים ברוטב עגבניות, קשיו וחלב קוקוס.

בשלב זה מתחלקת תשומת לבנו בין הארצי – האוכל שעל שולחננו, לקוסמי – ליקוי הירח שמתרחש ממש ברגע זה מעל ראשינו. מעניין מה תאמר האסטרולוגיה ההודית על צירוף המקרים, כי צ'אנדרה פירושה ירח. ליתר ביטחון אנו מחזקים את הצד המתוק של חיינו עם צ'אי ריחני ושלושה ממתקים, האחד עשוי שוקולד, השני תערובת של חמאת בוטנים, בננה וקינמון, והשלישי, שקצת מזכיר בטעמו חלבה, עשוי תמרים עם טחינה וסילאן. אולי זה לא יעזור לקארמה, אבל זה עדיין טעים.