אוקטגון

" לאכילת הבשר לא נזקקתי לסכין, הירקות היו פריכים על אף שבושלו ארוכות, והאורז ספג את כל הטעמים והמיצים של המנה..." אורלי פרש אזולאי מתחילה ידידות מופלאה עם מנת קדירה במסעדת אוקטגון – בעמק יפה בין שדות נהלל

בעמק יפה, בין כרמים ושדות... מה שנשמע כמו פתיחת הספר דירה להשכיר הוא התיאור המדויק של מסעדת אוקטגון השוכנת בעמק יזרעאל בין שדות נהלל. אוקטגון הוקמה לפני כ-10 שנים כמסעדה כפרית שתעניק חוויית בילוי מושלמת באווירה רגועה ורומנטית, שירות מקצועי ואוכל נפלא. עם הזמן היא הפכה לאחת ממובילות הקולינריה בצפון. מיד עם הכניסה למבנה העץ המתומן חשנו באווירה חמה ומלטפת שמעניקה המסעדה ומיד התמקמנו סמוך לחלונות הגדולים הצופים אל נוף עמק יזרעאל. מבחוץ נשקפה מרפסת דק עץ יפהפייה וסביבה מדשאות וגן שעשועים קטן לילדים, אי אפשר שלא לחוש כאן חלק מהטבע.

ילדים הם לקוחות חשובים במסעדת אוקטגון. בתוך המסעדה מוצעות להם חוברות צביעה ובחוץ הם יכולים לשחק במדשאה בזמן שההורים נהנים מארוחה שקטה. בסופי שבוע רצוי להזמין מקום מראש. השף של אוקטגון יצר תפריט המחבר את המסעדה לחקלאי ויצרני העמק והסביבה, כך שמרבית חומרי הגלם המרכיבים את התפריט מקורם בעמק: ירקות, עשבי תיבול, תבלינים, שמן זית, גבינות, עופות, בשר, דבש ויינות.

בקומה השנייה של אוקטגון נמצאת גלריה אלגנטית המשמשת גם כחדר פרטי המכיל עד 30 סועדים, כאן ניתן לערוך אירועים משפחתיים ועסקיים. אירועים סגורים עם תפריט מיוחד ובהגשה אישית ל-250 סועדים אפשרי גם כן. ארוחות עסקיות מוגשות במחיר הוגן בשעת הצהריים ועד השעה 17:00, ובשעות הערב ניתן ליהנות מתפריט ארוחת אוקטגון הכולל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח במחיר מצוין. מבצעים חודשיים מופיעים באתר המסעדה ובעמוד שלה ברשת הפייסבוק.

פתחנו בפלפל קלוי על הגריל בליווי פטריות מוקפצות ברוטב פסטו וגבינת עיזים ועם קרפצ'יו סינטה בתיבול שמן זית, לימון וגבינת פרמזן. המנות הראשונות הוגשו בליווי לחם הבית חם ופריך. שתי המנות היו מעולות וטעמי העמק ניכרו בהן, היה צפוי ששתי הצלחות יתרוקנו במהירות.

בהמשך הלכנו על סגנונות שונים: הוא - פילה בקר ואני - קדירת בשר וירקות על מצע אורז. כשהמנה שלו הגיעה נתקפתי קנאה. נתחי הפילה הוגשו על אבן לוהטת והשמיעו קולות פצפוץ עדינים, הוא גם קיבל הום פרייז ורוטב שמנת-פלפלת. מנת הקדירה הוגשה גם היא בקדירת חרס אלגנטית כך שכעת הקנאה בוודאי פילחה את לבו, בעיקר כשהיא הדיפה ניחוח משגע של תבשיל שבושל משך שעות ארוכות בירקות ובתבלינים משובחים. לאכילת הבשר לא נזקקתי לסכין, הירקות היו פריכים על אף שבושלו ארוכות, והאורז ספג את כל הטעמים והמיצים של המנה. זו הייתה הנאה צרופה. כשהבטתי בו קיבלתי את הרושם שהקנאה פגה ושהוא נהנה מהפילה שלו שלאורך כל הארוחה נשמר חם על האבן, זו שגם אפשרה לו לשנות את מידת הצלייה בכל נגיסה.

לסיום הארוחה באוקטגון קינחנו בשני קינוחים שעל אף היותם שונים זה מזה, המפגש ביניהם השלים את חוויית הארוחה. טראפלס שוקולד ממולאים דובדבנים, ברנדי שהוגש עם צ'ייסר ליקר אמרטו, ומנגד מוס גבינה ולימון עם קליפות מסוכרות של תפוזים ולימון. החיבור בין שני הקינוחים הזכיר לי את החיבור בין שני אנשים מן העיר הגדולה למסעדה בעמק, שנדמה כאילו לא ייפגשו לעולם, אך כשהם נפגשים, החוויה מלאה. החיבור הזה הוא ללא ספק תחילתה של ידידות מופלאה.