פעם כדי לשבת נמוך ב''זולה'' באוירה הנכונה, צריך היה לנסוע לסיני, בינתיים הגיעה סיני אלינו. וגם כאן על יד הבית, כמו במקור, אפשר.....
פעם כדי לשבת נמוך ב''זולה'' באוירה הנכונה, צריך היה לנסוע לסיני, בינתיים הגיעה סיני אלינו. וגם כאן על יד הבית, כמו במקור, אפשר להשפך בסגנון מדברי. יושבים נמוך, על מזרונים, סביב שולחנות נמוכים, בדרך כלל לאור נרות ולצלילי מוזיקת עולם, התפריט בדרך כלל פשוט, ושם המשחק הוא אווירה, שמתאימה בדרך כלל לצעירים .
''טרבין'' בהרצליה פיתוח היא גירסה משופרת ויום שלישי הוא היום המומלץ לביקור - זה היום שבו מתקיימות הופעות מדי פעם, וגם היום שבו ישנה הרחבה לתפריט הרגיל. אז נכון, זהו אינו היום הרגיל לשיא הבילויים - אבל פעמיים כי טוב.
הישיבה עלולה להתגלות כבעיה בזולות - קשה לשבת על מזרון לאורך זמן - אז עדיף להשתרע - אבל קשה לאכול/לשתות בשכיבה. ובסוף כולם מעדיפים לשבת על-יד הקיר. בטרבין פתרו את הבעיה בכך שבנו ספות ללא רגליים, וכך ישנה אפשרות לשבת בכל מקום, אך עדיין אפשר ונעים להשתרע, במיוחד בסוף הארוחה. המקום נקי ומעוצב בטעם, כך שגם מי שאינו רגיל לסטנדרטים של זולות, יכול ליהנות.
התחלנו במשקאות. ובראש התפריט עומד קוקטייל ''טרבין'' הסודי, להיט בקרב רוב המבקרים. עד כמה שהצלחתי לפענח, יש שם קולה, מיץ פירות חמצמץ, המסווים כמות מפתיעה של אלכוהול (רום?). אהבתי יותר את המרגריטה הקפואה בטעם פסיפלורה שהזמינה בת זוגי שתחיה. ''מה?!'' שאלו המלצריות, ''לא התאהבת בקוקטייל הסודי שלנו?'' ומייד הציעו קוקטייל עוד יותר סודי שלא מופיע בתפריט, גרסה יותר פירותית ויותר מוצלחת. זהו אם כן הסוד האמיתי של טרבין: קל, כדאי, ונעים מאוד להתיידד עם צוות המלצריות. אין כאן את המתח והחיוך המקצועי והמאולץ של הרבה מלצריות בעיר הגדולה.
ןמכאן לאוכל: אל תטעו בתפריט הקטן, המשוכפל על נייר בריסטול פשוט של טרבין. זהו התפריט המגוון והאקלקטי שראיתי מעודי, ויש עוד כמובן, סודות שמחוץ לתפריט.
התחלנו עם התוספת של יום שלישי, הסושי. בין הטונה האדומה, הסלמון והאבוקדו יצא סושי טעים ורענן.
ןלתפריט עצמו: מעבר לתפריט סיני הסטנדרטי, חומוס, סלטי ירקות, לבנה, מלאווח, סיגרים וכו', יש כאן גם אגרולים, פסטות, והמצאות ייחודיות למקום. לפתיחה היזמנו צ'יפס מבטטות, מצופה בסגנון שניצל (הרבה יותר טוב מצ'יפס רגיל!) ומנה ייחודית למקום (הברקה של הטבח הוייטנמי) סלט מוקפץ עם גבינת חלומי. גבינת חלומי, כמו טופו, מקבלת את הטעם של הרוטב מסביבה, ובכל זאת המרקם שלה עדיף בהרבה. הזמנו גם פטריות ממולאות בגבינת עיזים, גם הן בסגנון השניצל. בכלל, התפריט החלבי של טרבין גדוש במנות עם גבינות עיזים וגבינות כבשים, ואין ברירה: לא ניתן למצות אותו בביקור יחיד - ואין צורך. אם נוצרת כימיה עם הצוות, וזה באמת לא קשה, המקום נעשה לסוג של פאב-מסעדה שכונתי, זה שתמיד כיף לחזור אליו.
ובכל זאת, בסיני כמו בסיני - הזמנו לפי המלצת הצוות ''סעידה טרבין'' - מין בורקס מעודן במילוי חצילים וגבינת עיזים: מצוין. המנות בטרבין אינן זולות (מחיר בינוני, מעל הרגיל במקומות כאלה) אך הן גדושות, ומשביעות ביותר, כך שזוג תפרנים השוקד מעל מנה יחידה בערב ייצא מסופק. בערב הופעה, כמו בערב התופים בו נכחנו, ישנו מינימום הזמנה של 35 ש''ח. בערב התופים באים שניים, יצחק בכר ושותפו למעגל התופים, מנגנים בג'מביי אפרוקאי, דיג'רידו אוסטרלי ודרבוקה מזרח תיכונית, שרים ומחלקים תופים לכל, ומלמדים אותם להשתמש בהם, והשמחה רבה.
גם הקינוחים מרובים ומגוונים: לצד האבטיח והבולגרית הצפויים ישנו ביגל אמריקאי (אני לקחתי עם סירופ מייפל - יאמי!) והמלצת הצוות - חצי אננס טבעי ממולא בגלידת קוקוס ופירות. וגם קפה יש, מגוון רחב וטעים.
המלצה: בואו בהמוניכם, מאוחר בלילה (נגיד, 22:30), ביום ג'. המקום לא מפוצץ, וכך תקבלו שירות נינוח ולבבי, ותוכלו לטעום ולהתחלק במגוון האדיר של המטבח של טרבין עם תוספת הסושי, וליהנות מההופעה, אם יש.
טרבין
ברקת 5, הרצליה פיתוח
טלפון: 09-9562117
