סרגוס

"הצלחת שלי הורכבה ממנת פירה גדולה ועליה נחה צלע של חזיר עסיסית וריחנית ברוטב בייקון וסיידר וקישוט של ענף טימין..." אמיר נהרי מתרגש במסעדת סרגוס בתל אביב – אחראית לעשיית המבורגרים מעולים ולחמניות עסיסיות

את רשת ההמבורגרים התל אביבית האיכותית 'וולף-נייט' אני כבר מכיר מזה זמן מה. לאחרונה הובא לידיעתי כי מסעדת סרגוס ברחוב המלאכה היא למעשה האם והאב של הרשת הזו ושהיא האחראית לעשיית ההמבורגרים המעולים והלחמניות העסיסיות של וולף-נייט. החלטתי לבדוק הכצעקתה, ובמוצאי השבת האחרונה הזמנתי מקום לזוג.

מצאנו חניה בקרבת המסעדה ללא מאמץ מיוחד ונכנסנו לחלל החמים ומסביר הפנים של סרגוס. מול הכניסה נפרש בר ארוך מעץ, אשר היה מלא כמעט עד אפס מקום. מנורות הקיר פלטו אור זהוב ורך שהחמיא לצבעי העץ על הקירות. התיישבנו בשולחן קטן תחת אחת המנורות ומייד קיבלנו תפריטים. התפריט של סרגוס מגוון ביותר ולצד סלטים וכריכים ניתן למצוא כאן מנות כמו המבורגר עם בייקון, ברבוניות מטוגנות וצלע חזיר ברוטב סיידר.

תחילה הזמנו שתי כוסות של ריוחה קמפו וייחו ריזרבה 2005 - יין אדום בעל ארומה של פירות יער טריים וגוף בינוני-כבד, חמיצות דומיננטית בפה וסיומת נעימה. לאחר התלבטות קלה ובעזרת המלצר האדיב, הזמנו למרכז השולחן מנה של קרפצ'ו מוסר-ים ומנת רביולי תרד. הקרפצ'ו היה מעוטר בנבטי צנונית, צ'ילי חתוך דק, מעט עלי כוסברה, שמן זית ולימון. אמנם נבטי הצנונית העפילו מעט על טעמו של הדג, אך הצ'ילי הפיקנטי איזן יפה את המנה. מנת הרביולי הייתה מוצלחת אף היא, עם שלושה כיסונים עשויים היטב ברוטב חמאה ומיץ עגבניות. גרידת הפרמזן הוסיפה עניין לטעמו החזק של התרד, ועד מהרה חוסלה המנה עד תום.

בין הראשונה לעיקרית החליטו בבר של סרגוס לפנק אותנו בשני קוקטיילים ייחודיים. אני קיבלתי וודקה תפוזים עם בזיליקום קצוץ וקרח כתוש, וזוגתי קיבלה מרטיני תות הנעשה מתותים טריים ואכן, ההבדל מורגש. הקוקטיילים היו מרעננים וטעימים והחלטנו לשמור את מה שנותר לקינוח. בזמן שהמתנו למנות העיקריות תרנו מעט את המקום. בסרגוס ישנו חדר אירוח פרטי המכיל עד 40 אנשים ובו מקרן ומוזיקה נפרדת. באותו מוצאי שבת שידרו בו משחק כדורגל, מה שהסביר את הכמות הגדולה של הבירות שזרמו פנימה. בנוסף גילינו שבכל יום שישי ושבת בבוקר מציעה סרגוס תפריט בראנץ', שהוא שונה בתכלית מתפריט ארוחת הבוקר או הערב. עיון מהיר הבהיר לנו שעוד נשוב לסרגוס.

המלצר סימן לנו שהמנות העיקריות הגיעו ומיהרנו לשוב ולתפוס את מקומנו בשולחן. לפני זוגתי הונחה מנה של פילה עגל עשוי מדיום רייר בליווי בוקצ'וי (חסה אסייתית) ברוטב ציר בקר וצלחת של שעועית ירוקה. הצלחת שלי הורכבה ממנת פירה גדולה ועליה נחה צלע של חזיר עסיסית וריחנית ברוטב בייקון וסיידר וקישוט של ענף טימין. הפילה היה רך ונימוח ותובל בכמות נכונה של מלח ופלפל, ואילו רוטב הסיידר היה מעולה והוסיף מאד לבשר העסיסי של צלע החזיר. שתי המנות קיבלו ציון גבוה אצלנו, ושנינו לא הצלחנו לסיים אותן לחלוטין.

לאחר שפונו הצלחות פנינו לשוחח מעט עם השולחן השכן, שם ישבו שני אמריקאים חביבים שהגיעו ארצה לצרכי עבודה ומחפשים מקומות לאכול ולטייל. כך הם הגיעו על פי המלצה למסעדת סרגוס, ונראו מרוצים. בדיוק כשקמו ללכת הגיעו המנות האחרונות. עיתוי מבורך. אני הזמנתי מוס פרלין מצוין שנמס בפי וזוגתי - קרמבל תפוחים מהביל אשר מעליו שכב, כמכסה על סיר, טוויל שקדים פריך ומעל הכול – גלידת וניל. את הקינוחים כבר לא הייתה לנו בעיה לסיים.