מסעדות, הזמנת מקום במסעדה, חיפוש והמלצות על מסעדות בתי קפה וברים בישראל
Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת פינגוין נהרייה

פינגוין


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"הסינטה, אגב, הייתה נהדרת – עשויה במידה הנכונה, עסיסית ומלאת טעם..." עיינה גל חוזרת למחוזות ילדותה במסעת פינגוין שבנהרייה. היא כבר חוגגת את שנתה השבעים, אך מסעדת הדגל של שדרות הגעתון ממשיכה לחדש את פניה

כשהייתי נערה היו מסעדת פינגוין ובית הקפה שלה בית שני לי ולחברותיי. ברור היה בכל פעם שנסענו לנהרייה, שנגיע גם למסעדת פינגוין, כי הרי יש כאן תמיד הכול בשביל כולם. רעבים? יש מגוון של מנות בשריות וחלביות. רוצים רק לנשנש? יש. באתם בבוקר? התפריט מציע שפע של ארוחות בוקר נהדרות, וכאמור, בית הקפה פינגוין הוא עולם אין סופי של משקאות חמים, קינוחים והפתעות.

הפעם הגעתי למסעדת פינגוין כשאני כבר גדולה ומנוסה. תפריטים ארוכים לא מנקרים יותר את עיני, ועשרה סוגים של קפה אינם מסנוורים אותי. באתי לאכול, וציפיתי לאכול טוב – ציפייה סבירה ממסעדה שחוגגת בימים אלה ממש את שנת השבעים שלה. כן, פינגוין כבר בת שבעים שנים, והיא יושבת עדיין באותו המקום בנהרייה. מדי כמה שנים היא מקפידה על שיפוץ כללי שמעדכן את המראה שלה לעכשווי, והיום היא נראית שונה ממה שהכרתי בנעוריי. גם התפריט שלה שונה לטובה - הוא קצר וממוקד יותר. ובכל זאת, משהו באווירה נשאר, חלק מהמנות עדיין קרצו לי והזכירו שאנחנו מכירות מהעבר. כן, יש דברים שלא משתנים.

בחרנו לא לאכול את שניצל פינגוין, מנת הדגל הידועה של המסעדה, אלא לנסות משהו חדש. האחות המלווה הזמינה לזניה, ואני מנת סינטה צרובה בגריל עם בצל מטוגן. אבל לפני הכול קיבלנו את הלחמניות של פינגוין, שהציבו בפנינו בעיה: מצד אחד, רצינו לשמור מקום למנות העיקריות. מצד שני, בלתי אפשרי להפסיק לאכול אותן. אז לא הפסקנו, עד שמוסר ארוחת הצהריים הציק וגרם לנו לחדול. הן, מצדן, נשארו אתנו עד סוף הארוחה, מחייכות אלינו בטעמן המוכר והטוב מקצה השולחן.

ביקשנו לנסות גם פטריות חמות (ומתובלות. וטריות. ומענגות), ועם העיקריות שלנו קיבלנו סלט קטן ונחמד ותפוח אדמה אפוי, כמו בבית. הסינטה, אגב, הייתה נהדרת – עשויה במידה הנכונה, עסיסית ומלאת טעם. גם הלזניה - מנה גדולה, משביעה ועתירת גבינה ורוטב, עמדה בציפיות.

לקינוח ביקשנו עוגת גבינה עם שוקולד – עוגה לא שכיחה בבתי קפה בישראל – אותה טרפנו חיש קל. לצדה לגמנו כוס של קפה אילן, אותו זכרתי היטב מפעם. מדובר, בסך הכול, בקפה הפוך ומשובח, אבל צורת ההגשה היא שמייחדת אותו – הוא מגיע בכוס עם שכבות-שכבות של צבעוניות, מחום האספרסו ועד לובן החלב. מערבבים ומקבלים קפה מצוין.

פינגוין מציעה גם ארוחות בחדר VIP המובדל מחלל המסעדה, שקירותיו עמוסים בקבוקי יין. היא מספקת שירות משלוחים ועורכת אירועים, אבל יותר מהכול, היא מסעדת הדגל של שדרות הגעתון בנהרייה כבר שבעים שנים. אמרתם נהרייה, אמרתם פינגוין. כך לפחות זה נשאר עבורי, ויש לי הרושם שזה לא עומד להשתנות גם בשבעים השנים הבאות.