מבקרת הגליל

"ממסעדת גורדו נשקף ים כחול מנוקד מפרשיות וברקע התנגנה מוזיקה ישראלית נעימה..." אמיר נהרי מכיר את המבקרת זיו רונה, מי שזכתה בגמר תחרות מבקרי הגליל של טבעול והשף ארז קומורובסקי, שנערך במסעדת גורדו תל אביב

זו הייתה לשון הפרסומת המוכרת מטעם טבעול בכיכובו של השף ארז קומורובסקי: "אם אתם אוהבים אוכל ויודעים לספר על-כך, שלחו לטבעול ביקורת מסעדות קצרה ואולי תזכו בעבודה למשך חצי שנה הכוללת רכב צמוד, משכורת וארוחה במיטב מסעדות הגליל." מטרת התחרות הייתה לקדם את הגליל ולהביא את המטבח הגלילי אל כלל בית ישראל. עשרות אלפי ביקורות שהגיעו מכל רחבי הארץ הביאו את התחרות לשיאה בגמר הגדול שנערך במסעדת גורדו שבחוף גורדון בתל-אביב. אל הגמר עלו חמישה אנשים ברוכי כישרון ואניני טעם אשר הגיעו לגורדו כדי להתייצב מול חבר השופטים. הקהל שהתאסף לצפות באירוע כלל את משפחות הפיינליסטים, אנשי תקשורת ואנשים מעולם הקולינריה והגליל.

ממסעדת גורדו נשקף ים כחול מנוקד מפרשיות וברקע התנגנה מוזיקה ישראלית נעימה. הבר של גורדו הציע לאורחים שתייה קלה, יין אדום, לבן וקאווה, ובזמן שהתאספו המוזמנים עברו המלצרים עם מגשים נושאי טאפאסים קטנים, אשר התבררו מאוחר יותר כמנות שעליהן כתבו הפיינליסטים בביקורת הגמר שלהם. את המנות הקטנות הכין צוות הטבחים של השף ארז קומורובסקי, והראשונה שטעמתי הייתה מנת סביח מודרני – אצבע חציל על מצע טחינת שקדים, חלמון רך ונגיעת סחוג. זוהי מנה עדינה ומאוזנת אשר סופגת מעט מתקתקות וחריפות מהסחוג ועושה רושם טוב בפה. לאחריה הגיעה מנה מקורית ונהדרת של מסבחה עם שעועית לבנה ושמן זית כתית מעולה. צריך שף מוכשר כדי לקחת מנה עממית כמו מסבחה ולהעניק לה טוויסט ועניין בדמות השעועית הלבנה, שהוסיפה הן טעם והן מרקם. המנה השלישית שהונחה על שולחננו הייתה מנת סלט עגבניות ועגבניות שרי עם גבינת עיזים, סומק, כוסברה, בצל ובזיליקום. עם בזיליקום, עגבניות וגבינה אי אפשר לטעות, זהו לדעתי אחד השילובים הפשוטים והמושלמים שיש.

לאחר המנות הללו, עבר המטבח של קומורובסקי שהתמקם בגורדו להגיש מנות בעלות אופי מעט יותר איטלקי. המנה הראשונה הייתה ריזוטו פטריות קלאסי ועשיר בתוספת אספרגוס. המנה השנייה הייתה הברקה של פולנטה עם תירס טרי ואפונה חיה, שילוב מרקמים מרתק וטעים ביותר. את המנות ליווינו ביין אדום, קברנה סוביניון של קולומביה קרסט ממדינת וושינגטון – בעל גוף בינוני כבד וארומה של עץ ושזיפים. אמנם היין לא כבד ומלכותי כמו הברולו או הברברסקו האיטלקיים, אך הוא ידע להשתלב עם המנות ולא להיעלם תחת הטעמים.

משסיימנו להתרשם מהמנות המקוריות של קומורובסקי, הזדרזנו למצוא מקום הצופה אל הבמה, לשם נקרא צוות השופטים. ביניהם: ארז קומורובסקי מבית לחם ארז, חיים טיבי למסעדת מוסקט במצפה הימים, הילה אלפרט המוכרת ממרקע הטלוויזיה ומדפי העיתון, כתבת האוכל של הניו יורק טיימס ג'ו מייטן, מנכ"ל טבעול עינת יוזנט-רביד ועוד. המתחרים התיישבו על כיסא גבוה ביניהם וענו על שאלות שנגעו לביקורת שכתבו, לגישתם לאוכל, לדעתם על המטבח הגלילי וגם להיסטוריה של הגליל. כולם הפגינו ידע רב ויצירתיות מרשימה. בתום החקירה הצולבת ירדו השופטים מהבמה להתייעצות אחרונה ולנו, האורחים, הוגשו מנות אחרונות, ביניהן: עוגת שמרים עם שוקולד לבן וריקוטה, טראפלס קפה וויסקי, סורבה יוגורט עם פירות טריים וכמובן, קפה ותה.

בתום ההתייעצות עלה ארז על הבמה והכריז כי הזוכה בתחרות מבקר המסעדות של טבעול היא זיו רונה, בחורה חייכנית מכפר ברוך, בת להורים מסעדנים וסבא קצב ירושלמי. לשאלת השופטים על ההבדל בין האוכל בעמק והאוכל בהר ענתה כי האוכל בהר הוא עמוק, שורשי, כזה ששואב מן האדמה את האופי והניחוח, בעוד שהאוכל בעמק שואב את השראתו מהמרחבים הפתוחים, וכולל פחות תבשילים. לקול מחיאות הכפיים ירדה זיו מהבמה והחלה להתכונן לחצי שנה של מסעדות ויקבים ברחבי הצפון הירוק.

ובאשר לנו, אמנם לא נזכה ברכב, במשכורת ובביקורים במסעדות גליליות, אך לפחות הערב יצאנו שבעים ומעט מבושמים. תודה לטבעול על התחרות, תודה לארז קומורובסקי על המאכלים הגליליים ועל החשק לטייל ולטעום ממטעמי הגליל, תודה למסעדת גורדו על הים ומזל טוב למבקרת זיו רונה.