ניומנ'ס

שפרה צח מבקרת במסעדת ניומנ'ס שברעננה: עיצוב ואווירה של דיינר אמריקאי, התמחות בבשרים ותנור רוטיסרי ענק, והכול ליד האוכלוסייה האנגלוסקסית של רעננה שחלקה הגדול גם שומר כשרות. ניומנ'ס זוכה באהדת הקהל המקומי

קחו עיצוב ואווירה של דיינר אמריקאי, הוסיפו שף אחד שלמד בקליפורניה ושני שלמד בצרפת, צרפו התמחות בבשרים ותנור רוטיסרי ענק לצלייה איטית, מקמו את כל המיקס בקרבת האוכלוסייה האנגלוסקסית של רעננה שחלקה הגדול גם שומר כשרות, ותקבלו את ניומנ'ס.

לפי התפוסה הכמעט מלאה בערב שבו הגענו, נראה שבחודשי הפעילות הספורים שלה כבר הספיקה ניומנ'ס לזכות באהדת הקהל המקומי. כעת, אומר היזם הצעיר מנחם ניומן, הם מעוניינים להרחיב את הרדיוס. ככל שזה תלוי בנו, נשמח להיות מביאי הבשורה: היצירתיות, ההקפדה על החומרים, והבשר, הוי, הבשר, בהחלט מצדיקים קפיצה לרעננה.

כדי לא לשעמם את הסועדים הקבועים של ניומנ'ס, שומר התפריט על דינמיות ומשתנה כל הזמן, גם בהרכבו וגם במגוון המנות. כעת למשל מוצעות שלוש אפשרויות של תפריט מובנה בן ארבע מנות (במחיר של 120, 150 או 180 ₪). כל תפריט נקרא על שם אחת מערי העולם – תל אביב, ניו יורק ורומא, ובהתאם גם אופי המנות הכלולות בו. אפשר לבחור באחד התפריטים במלואו או לשלב ביניהם, כפי שעשינו אנחנו.

את תפריט 'תל אביב' ייצגו לפתיחה סלט ישראלי ומרק קובה. הפרשנות היצירתית למנה המוכרת של סלט ישראלי שבתה את עינינו עוד לפני שטעמנו ממנה. היא נראתה כמו ציור על הצלחת, ורק בחינה מדוקדקת שלו גילתה שהוא עשוי אמנם ממרכיבי הסלט הרגילים, אך בסידור חדש: על מצע ירוק, שנעשה ממלפפון מרוסק עם לימון ומלח, נח פרח שעלי הכותרת שלו עשויים פלחי עגבנייה קלופה ומניפת אבוקדו ובמרכזו גזיזי בצל סגול, וכל זה מעוטר ברוטב סילאן מצומצם.

מרק הקובה-סלק התהדר בצבע ארגמן עמוק, טעם חמוץ-מתקתק עדין וקובה סולת עם בשר טחון, הכול בייצור עצמי. מנגד הוזמנו שתי המנות הפותחות של תפריט 'ניו-יורק': מרק מקורי ומיוחד של תפוח עץ צלוי עם דלורית בעיטור זרעוני דלעת, ופיצה דייב – בסיס מבצק סולת פריך, רוטב עגבניות פיקנטי, ללא גבינה כמובן, פרוסות של נקניק טרי עשוי במקום – ניומנ'ס היא אולי המסעדה היחידה שבה יכולים אוכלי כשרות לאכול פיצה עם נקניק – ומעל לכל זה סלט ירוק שנותן למנה כולה רעננות וטעם חדש.

לפני העיקריות של ניומנ'ס התלבטנו יחד עם מלצר היינות לגבי היין המתאים מתוך מבחר מוקפד של יינות בוטיק ישראליים. ההתאמה, כך הסבירו לנו, מתבססת לא רק על סוג הבשר, אלא גם על משקלו ואופי הכנתו. מה שהחזיר אותנו לסוגייה כבדת המשקל של בחירת המנה העיקרית. בתפריט הישראלי של ניומנ'ס מוצעת פרשנות לשיפודים עם חומוס – שלוש תלוליות חומוס בטעמים שונים, ועל כל אחת מהן נתח פרגיות. אבל אנחנו, שאיך שהוא לא יצא לנו לאכול כל היום, רעבים לדבר האמיתי.

כאן נכנס לתמונה התפריט השלישי של ניומנ'ס, האיטלקי, עם מנה יוצאת מן הכלל של סטייק עגל על העצם – נתח עבה, עסיסי ומלא טעמי בשר מודגשים, עם ניוקי תפוחי אדמה צלויים וטבולים ברוטב של ציר בשר ועגבניות. כוסית קברנה סוביניון מסדרת סגול של ססלוב עם גוף מלא וטעמים ארוכים הייתה ליווי מושלם למנה הזו. העיקרית השנייה, שונה באופיה אך לא באיכותה, הייתה של פרוסות בשר בסגנון מקסיקני: פרוסות אנטרקוט צרובות לדרגת מדיום, עם מרקם פריך בחוץ ואדמדם-לעיס בפנים, מכוסות בסלסת עגבניות פיקנטית וברוטב גווקמולי מתובל. היין שנבחר, פינו נואר של תשבי, הלם בטעמיו הפירותיים את האופי הקליל יותר של המנה.

גם בבחירת הקינוחים של ניומנ'ס הושקעה מחשבה כך שיתאימו למנות שאכלנו: אחרי סטייק העצם, שאכן כורסם עד העצם, הקינוח ההולם היה טרין הדרים קליל ומרענן ברוטב דבש. מנגד, מנה כבדה יותר של סופלה שוקולד אפוי, עם כיפת אספרסו מוקצף מעל ורוטב תות מסביב, חתמה את ארוחת האנטרקוט. בקרוב, מבטיחים לנו בניומנ'ס, יתווסף לחגיגה גם תפריט חדש, כולו על טהרת הבשר. שווה לחכות.