מפגש הסטייק

"באשר לי, אני מעדיף בשר מעט יותר שומני ועל כן אכלתי את מניפת האנטרקוט: אצבעות עבות של אנטרקוט ברוטב ברביקיו מתקתק בתוספת פירה וצ'יפס בטטה..." אמיר נהרי אוהב כשנותנים לו עוד סלטים ולאפות – מפגש הסטייק, תל אביב

לפעמים, בסוף יום עבודה מתיש במיוחד, אני אוהב להגיע עם חבר או שניים לפינה שקטה במסעדה טובה וליהנות מארוחה נינוחה, כוס יין ושיחה. בחרתי במסעדת מפגש הסטייק שנמצאת על דרך מנחם בגין, קרוב מאוד לגשר מעריב. המוסד הוותיק הזה, בבעלות משפחת פישרמן, מגיש אנטרקוט ללקוחות מרוצים משנת 1963 והזרוע עוד נטויה.

בכניסה למפגש הסטייק פרוש חלל גדול עם פינות שקטות, הרחק מהמולת הבר רחב הידיים, שעליו לקוחות המזמינים ללא הרף מן הבשרים הרבים והמגוונים שמפגש הסטייק מציע. פתחנו את סעודת סוף היום עם לאפות חמות הנאפות בטאבון מיוחד שמסתובב ופולט אותן טריות ונהדרות, ועם מבחר סלטים מכל הבא ליד: מגוון סלטי חצילים, סלסת עגבניות פיקנטית, סלט עגבניות חריף מאוד, טחינה ירוקה, כבד קצוץ, סלט טורקי ומה לא. אני אוהב שמותר לי להזמין כאוות נפשי סלטים טעימים אחרי שהם אוזלים לי, וגם לאפות חמות ורכות. על כל המגוון הזה הוספנו צלחת חומוס עם טחינה, פטרוזיליה ושמן זית ולאפה מיוחדת שמוגשת עם תבלינים מזרחיים ושמה חביסה.

לקראת המנות העיקריות של מפגש הסטייק החלטנו להתכבד במעט יין, שמשמח לבב אנוש. הזמנו שתי כוסות מאסי – אדום עם גוף בינוני אשר אמנם לא משאיר רושם רב בפה, אך לשעת אחר צהריים הוא מתאים בהחלט. למנה העיקרית קיבל רועי שתי פרוסות סינטה רכות, עשויות היטב לבקשתו, ומלוות באורז עם ירקות וצלוחית צ'יפס. לדידו, הבשר היה מצוין ושיפוד עגבניות השרי הוסיף לעסיסיות הבשר. באשר לי, אני מעדיף בשר מעט יותר שומני ועל כן אכלתי את מניפת האנטרקוט: אצבעות עבות של אנטרקוט ברוטב ברביקיו מתקתק בתוספת פירה וצ'יפס בטטה. הבשר היה אדום מבפנים כמו שאני אוהב אותו והשומן הוסיף את העסיסיות האופיינית כל כך לאנטרקוט משובח.

נראה שמפגש הסטייק עבר שיפוץ זה לא מכבר. החלל הגדול מעוטר בעץ ומקבל גוון נעים ונינוח, החלונות הגדולים בקדמת המסעדה מסייעים למסעדה לקבל תאורה טבעית והבר הגדול של מפגש הסטייק נראה מזמין. לא מזמן פתח הציג מפגש הסטייק מבצע חדש, המציע המבורגר העשוי כולו מבשר אנטרקוט משובח במשקל 160 גרם במחיר 32 ₪. לצערי, בשלב זה כבר היינו מלאים מדי, אך להצעה כזו קשה לסרב ואני מאמין שמהר מאוד אמצא את עצמי מגיע שוב למפגש.

לקינוח הזמנו קרם בוואריה ועליו שכבה נכבדה של מוס שוקולד עם שברי אגוזים ורוטב שוקולד סמיך. אני חושב שכתוב באיזה ספר שזו הדרך הנכונה ביותר לסיים ארוחה. ואם לא כתוב, אז ראוי שיהיה. לסיום הזמנו אספרסו כפול, נקי, שיעזור בעיכול, עלינו על האופנוע והתגלגלנו ממפגש הסטייק לאט ובזהירות.