נמסטה

שירלי רחמים והזוגיות החדשה שלה יוצאים להיזכר בהודו במסעדת נמסטה שבטיילת חופשה של אשדוד. המוסיקה ההודית מנענעת, הנאן ההודי מזכיר נשכחות, והטנדורי, הקארי והמסאללה מריחים כמו שם. במסעדת נמסטה כמו בהודו

זוגיות חדשה היא מרגשת. העולם מחייך ואני מפזרת חיוכים בחזרה. הוא מציג אותי בפני העולם שלו ואני מכירה לו את עולמי. והשבוע החלטתי לחשוף בפניו את אהבתי להודו. מאחר שטיסה משותפת להודו כשאנחנו רק שבועיים יחד נראתה כהחלטה פרועה אפילו לבחורה נועזת שכמותי, לקחתי אותו למסעדה הודית אותנטית להפליא. אי שם בטיילת באשדוד שוכנת לה בדיוק האחת שחיפשתי – מסעדת נמסטה.

כשנכנסנו שלובי ידיים קיבל את פנינו יואל הבעלים של נמסטה בחיוך רחב והפנה אותנו בשמחה לעבר אחד השולחנות. הלכנו לכיוונו כמעט מרקדים, על גבי מסכי טלוויזיה הוקרנו וידיאו-קליפים הודיים וצלילי שירתה של כוכבת הודית נשמעו.

יואל מספר בצניעות ששמורה להודים שמסעדת נמסטה מתמחה במאכלים הייחודיים של אזור צפון הודו, ושאת האוכל מבשלים טבחים הודים שזו התמחותם. למרות אהבתי הגדולה לאוכל הודי גיליתי בתפריט של נמסטה דברים חדשים, ולכן כדי ללכת על בטוח התחלתי עם הלחם ההודי - נאן שום. הנאן דמוי הפיתה הדקה והרכה הוא מסוג הדברים שאפשר לאכול ללא הפסקה, כל נגיסה מעוררת סיפור נוסף על החוויות שלי בהודו. יחד עם הנאן וכמנת פתיח הוגשו קרקרים עשויים מקמח עדשים ולצדם מטבל צ'אטני ירוק של כוסברה ופטרוזיליה, מטבל מתקתק של תמר הינדי ולונצ'ה של לימון כבוש פיקנטי במקצת.

לאחר שכבר במנת הפתיחה מגוון הטעמים של נמסטה הרשים אותנו במיוחד, התייעצות קלה עם המלצר שילחה אותנו למסע של טעמים במחוזות צפון הודו. בנמסטה כמו בהודו, הכול בא עם אורז ולכן מתחילים בו. אנחנו בחרנו את האורז בירייני-ירקות, אורז שחום במקצת גדוש באפונה, גזר, שעועית ירוקה, אגוזים ועוד שלל הפתעות.

לעיקריות חלקנו שלוש מנות: הראשונה היא רשמי טיקה - נתחוני עוף מושרים במרינדה עדינה הנצלים בטבון טנדור. טנדור, למי שאין לו בבית, הוא תנור עשוי חימר הפועל על הסקה בעץ או פחמים. הצורה המעוגלת שלו והחומר עצמו יוצרים תנאים לטמפרטורת אפייה גבוהה במיוחד, כ-900 מעלות, החום הגבוה בשילוב עם התבלינים ההודיים הופך את המנה לאהובה במיוחד, ולא בכדי כובש הטנדורי נאמנים סביב לגלובוס.

עיקרית נוספת הייתה צ'יקן קארי, כי אין ארוחה הודית ללא קארי, וכשגיליתי שנתחוני העוף הושרו גם במרינדת חלב קוקוס לא הייתה מאושרת ממני. עם המון רוטב, כמו שאני אוהבת, הנתחונים היו רכים עם ארומה קלילה ונאכלו בתאווה. העיקרית האחרונה שהייתה מצוינת לא פחות ושהתחסלה גם כשמדד השובע שלנו כבר היה גבוה למדי הייתה של צי'קן טיקה מסאללה עם רוטב עגבניות ובצל.
לקינוח לקחנו את הפלודה של נמסטה - משקה לבן עם אטריות דקות וכדור של גלידת וניל בתוספת של מי ורדים – התנסות חווייתית מרתקת.

מסעדת נמסטה היא מסעדה אותנטית וחמימה, הקהל בחלקו הודי ובחלקו מורכב מאנשים שפשוט אוהבים את הטעמים ומתענגים על המטבח ההודי המיוחד. המראות, הטעמים והצבעוניות המשכרת מגלים מעט מהודו ומהטמון בחובה. תודה למסעדת נמסטה שהחזירה אותי לשעות ספורות אל מחוזות חפצי.