מאן מאן צ'ה

"זה מה שאני אוהבת בסושי. אפשר לאכול ממנו המון, ושעדיין יישאר מקום לעוד..." אפרת רוזן בארץ הפלאות נכנסת לבר-מסעדה מאן מאן צ'ה שבראשון לציון דרך הסופרמרקט טיב טעם, ובדרך עוברת בבר הברון, שם רוקדים לצלילי הופעה

כשהחלטתי להזמין את בעלי לדייט בבר-מסעדה מאן מאן צ'ה החדש מבית הברון ראשון לציון, אפילו אני לא ציפיתי לכזו הפתעה. חשבתי שזו תהיה ארוחה נעימה עם קצת אוכל אסייתי והרבה סושי, שתנקה את הראש מהשבוע הארוך. מה שלא ידעתי זה שלמאן מאן צ'ה (בתיאבון בסינית) יש שני צדדים. אחרי שלא מצאנו את הכניסה מהחניון, נכנסנו פשוט דרך הסופר הענק של טיב טעם. כן, הדייט שלנו התחיל בטיב טעם. יהיו שיגידו שזה לא רומנטי, אבל אני אבטל את הקביעה בהינף יד: סופר זה הכי רומנטי שיש, במיוחד אם מיד אחריו נכנסים לבר אסייתי מעוצב.

את ההיסטוריה הרומנטית שלנו עם סופרמרקטים התחלנו כשיצאנו ביחד רק שבוע. לראשונה ערכנו קניות לבית שלו. מאוהבים התרוצצנו בין המדפים וקנינו בלי הכרה, רק כדי שנוכל להרכיב אחר כך מיליון ארוחות ערב רומנטיות. מאז אותן קניות, אנחנו אוהבים ללכת לסופר ביחד. מראהו של טיב טעם בדרך לדייט לילי הצחיק וגם הציף אותי זכרונות נעימים. בתוך הסופר נגלה לעינינו מחזה מדהים: עברנו בתוך הברון, האח הגדול של מאן מאן צ'ה, וראינו בר צפוף, מלא באנשים שמחים, רוקדים ומשתוללים לצלילי הופעה, ככה באמצע הסופר, כאילו אין סביבם אנשים שעורכים קניות. זוהי תופעה מדהימה שחובה לראות אותה מקרוב כדי להאמין.

נכנסנו למאן מאן צ'ה, שהיה מלא באנשים, ומיד התנתקנו מהעולם שבחוץ. עיצוב בצבע מהגוני כהה, אסתטיות מתוקתקת, בר רחב-ידיים ומעליו מנורות אדומות וסקסיות לצד תפריט עשיר במנות אסייתיות אהובות. בשלב זה אנחנו מחליטים להתפרע ומזמינים קומבינציות סושי מפנקות מכל הסוגים: קומבינציה צמחונית של אבוקדו, גזר, מלפפון ואספרגוס, קומבינציית סלמון, אבוקדו וגבינת שמנת מעוטרת בשומשום שחור ריחני, רול פנקו סלמון קריספי חם-חם שנכנס ראשון לבטן וגולת הכותרת – סושי עם קוויאר – מעדן אמתי. אנחנו לא מחכים אפילו שנייה לפני שכולם מתחסלים. כל אחד מאתנו נוטל אחד מכל קומבינציה, טובל ברוטב הטריאקי, מתלהב ומדווח לשני. אני מכריזה שרול הפנקו שלי ומשאירה לו את הקוויאר בתמורה. את חגיגת הסושי אנחנו מסיימים עם קוקטייל סאוור פיג'לינג אלכוהולי מתקתק ועדין.

אחרי הזלילה הגדולה הזו אנחנו מוכנים לעיקריות. זה מה שאני אוהבת בסושי. אפשר לאכול ממנו המון, ושעדיין יישאר מקום לעוד. לאחר דילמה קשה בין פילה הטונה לפילה הסלמון, אני מזמינה לי פילה סלמון צרוב על הגריל ברוטב עשבי תיבול. בעלי האוהב והכופר מזמין לו צלעות חזיר ברוטב סיני, בליווי אורז מטוגן. איזו שחיתות. סטייק הסלמון שלי מגיע לאחר ציפייה דרוכה, כשהוא צרוב למעלה, ומבפנים ורדרד ורך, נמוג בחלל הפה ומשאיר טעם שרק סלמון יכול להשאיר. אני טובלת כל ביס ברוטב המתקתק שנמזג מעליו ומתענגת. בעלי עסוק לגמרי בצלעות החזיר שלו, ולפי הנגיסות הגבריות וההיעלמות המטאורית של כמות הצלעות האדירה, אני מבינה שטעים לו מאד. המלצרית שלנו מעדכנת אותנו שאפשר להזמין גם מהתפריט של מסעדת הברון השכנה, אבל לנו טוב איפה שאנחנו, כשנגיע למסעדת הברון נאכל מהתפריט של הברון.

בינתיים אנחנו יושבים שבעים ומאושרים, מרוצים מזמן האיכות שהשקענו בעצמנו, ומתכננים את הקניות בסופר שבחוץ. כמובן, אנחנו לא מוותרים על הקינוח ומזמינים "בלה דונה" אפילו בלי לשאול מה זה. מתברר שמדובר בקינוח שכבות קר ומפנק של סופלה בתחתית, מוס וניל באמצע וציפוי שוקולד בלגי מעל. אני קבלתי את זריקת השוקולד שלי, ויותר מזה לא הייתי צריכה דבר. סיכמנו ערב של ממש במסעדת מאן מאן צ'ה.