רפאלו

מסעדת רפאלו נשארה צעירה, בלתי מעורערת, עם אותה הפיצה המוכרת והמרק הביתי, נאמנה לעצמה עם קצת סימני תחכום ובגרות..." אפרת רוזנטל מעלה רגשות נוסטלגיים במסעדת רפאלו שבראשון לציון, שעדיין מרגישה כמו בית

ויש מקומות שהופכים להיות הבית השני שלך. אתה נהנה לקרוא בהם את עיתון הבוקר, ללגום מכוס ברד קר באמצע אוגוסט או להתחמם ממרק רותח בינואר. התל אביבים מכירים את זה טוב, אבל אני, שגדלתי בבת-ים, לי היה את רפאלו. נפגשתי לראשונה עם מסעדת רפאלו בראשון לציון כשהייתי בת 16, שותה לראשונה קפה עם חברות. כשהייתי חיילת בחופשת סוף השבוע הייתי חייבת לעבור שם לפיצה שלי. והשבוע חזרתי לשם עם בעלי.

לא הנחתי לו להציץ בתפריט של רפאלו, והזמנתי לנו שתי מנות ראשונות מנוגדות משני עולמות שונים לחלוטין: האחת חורפית, ביתית ומחממת, השנייה מתוחכמת ושנונה. כל אחת טעימה מאד בדרכה, ויחד הן משלימות חוויה קולינרית ממכרת. מרק בצל בתוך לחם הגיע בקערה מרהיבה שעשויה כולה מלחם. לחם של פעם, טרי, חם, פריך מבחוץ, ספוג בטעמי מרק הבצל, מדיף ניחוחות מהבילים ומשכרים. לגימות המרק הכהה והסמיך, הטעם הבצלי והעשיר, הקרוטונים ושבבי הגבינה הצפים צרבו לנו יחד את הלשון. בין לבין קיררנו את הפה עם טעימות מגלילת חציל קרה במילוי גבינת שמנת ופלפלים קלויים. פרוסות החצילים הדקיקות היו עטופות בגבינה וטבעו בממרח פלפלים קלויים אדמדם ומתקתק. לצד המנה הוגשו טוסטונים קטנים ומפתים בטעם עשבי תיבול ושום. הייתי גאה בעצמי על המיזוג המנצח, ולמען האמת בשלב זה היינו די שבעים. אבל מבחינתי חגיגת רפאלו רק התחילה - אם כבר נוסטלגיה אז שיהיה עד הסוף.

לעיקריות הזמנו מנת כבדי עוף מוקפצים עם פטריות ובצל ברוטב יין וקינמון. הם הונחו על ערימת פירה נימוח, היו אפופים טעם מתקתק ומדגדג וניחוח טוב של קינמון. עוד ניסינו את מנת קבבוני הטלה, שהגיעה בליווי טחינה ירוקה ביתית ועם תפוחי אדמה פריכים לצדה. הקבבונים היו בעלי טעם בשרני עז, עסיסיים במיוחד, נודפי ריח מבושם של תבלינים. הם היו צרובים היטב מבחוץ ומעט אדמדמים מבפנים, כמו שאני אוהבת אותם.

ליווינו את המנות עם שתי כוסות יין: מרלו אדום עז בשבילו וריזלינג לבן עדין בשבילי. עכשיו גם התפניתי לספר לו על רגעים ישנים במסעדת רפאלו. ראיתי את תעופת הזמן, את ההתבגרות שלי ואת מסעדת רפאלו שנשארה צעירה, בלתי מעורערת, עם אותה הפיצה המוכרת והמרק הביתי, נאמנה לעצמה עם קצת סימני תחכום ובגרות.

את ההרהורים שלי קטעה הכמיהה למתוק. הזמנו פאי תפוחים פריך עם כדור גלידת וניל ועוגת גבינה פירורים. הוא התמקד בעוגת הגבינה, ואני נהניתי מהפאי הפריך שלי, עוטפת כל ביס במעט גלידת וניל משובחת, מרוצה. "אתה יודע מה?" אמרתי לו בדרך החוצה. "עכשיו צריך להביא לכאן גם את הילד שלנו. רפאלו הראתה את שלה, ועכשיו הגיע תורי".