סוויט ארטס

"שורות-שורות של טארטלטים, טארטים, אקלרים ופחזניות. מדפי עץ לבנים מאוכלסים בקופסאות של עוגיות ושקיקי גרנולה ביתית לצד כבשים לבנות ומחויכות העשויות עיסת נייר..." אדוה גן סתיו, קונדיטוריית סוויט ארטס, רמת השרון

"סוויט הארט? אר יו הום?" פניתי לאייל מסוויט ארטס ברמת השרון בחיוך, בתקווה שיבין את הבדיחה שנולדה אצלי בהשפעת שנים של צפייה בסדרות של ערוץ שלוש. הוא חייך בחזרה חיוך גדול ולבבי אבל אני, משפסעתי בשערי החנות הקטנה, כבר לא הייתי פנויה לבדיחות. הייתי שקועה לחלוטין בזכרונות מהילדות, זכרונות מהימים שבהם הייתי מבלה את חופשות הקיץ שלי אצל סבתא שלי בצרפת. הייתי אז חוצה את הכביש ונכנסת, פעמון מבשר על בואי, בדלת הפטיסרי הקטנה שמעבר לרחוב. בשאיפות גדולות הייתי סופגת את ריח הלחם הטרי אל קרבי, מחייכת חיוך ישנוני אל הזבן מעוטר הקמח שמעבר לדלפק ושוזפת בעיניי את המדפים. הכניסה לסוויט ארטס שברמת השרון הרגישה בדיוק כמו אז. מישהו שם הקדיש הרבה זמן ומחשבה בעיצוב הפינה הקטנה והקסומה הזאת: הקירות צבועים בצבעים חמים, ויטרינה נוצצת מזמינה להציץ אל שורות-שורות של טארטלטים, טארטים, אקלרים ופחזניות. מדפי עץ לבנים מאוכלסים בקופסאות של עוגיות ושקיקי גרנולה ביתית לצד כבשים לבנות ומחויכות העשויות עיסת נייר. לא רחוק ניצבים דליים ובתוכם זרי פרחים טריים וצבעוניים למי שיחפוץ לקחת קצת אביב הביתה יחד עם הקרואסונים שלו. הכל מסודר, חתוך או ארוז בקפידה, בתשומת לב ובאהבה.

מתוך המבחר הגדול בחרתי לקחת הביתה עוגת שמרים רכה עמוסת פרג, עוגת קראמבל תפוחים מצוינת וקופסת עוגיות סחלב שמתפצחות ומיד נמסות על הלשון. בדיוק כשהגעתי לשלב שבו הייתי צריכה להכריח את עצמי לדחות כמה סיפוקים עד לפעם הבאה שאבוא לסוויט ארטס, נכנסו לחנות אבא וילד מתוק, מחויך ומתולתל בידיו. אייל, בעליו של סוויט ארטס, יחד עם שותפו גולן (כמה בדיחות אייל גולן הם כבר שמעו לדעתכם?) פנה אל הלקוח הצעיר בעל התלתלים, שאל לשמו והגיש לו שקית צלופן שקופה מלאה בנשיקות לבנות. שווה להיות לקוח נמוך בסוויט ארטס.

יצאתי עם חיוך (ועם שקית נייר לבנה עמוסה), שנשאר אתי גם בבית, כשגיליתי שהעוגות נארזו עבורי בצלופן שנקשר בסרטי בד צבעוניים. נעים לדעת שמישהו חשב עליך. את תשומת הלב של אייל-גולן אפשר לקבל גם באירועים פרטיים, שם הם ידאגו לכול, מהפוקצ'ות דרך הקישים ועד לקינוחים.