קפה ברנש

"האווירה ידידותית עד חברית מאד, האורחים שעדיין אינם מוכרים לעובדים של ברנש זוכים לקבלת פנים מחויכת, ואלו שמגיעים עם כלב זוכים לקערת מים מרווה. אנחנו זוכות גם למנות עיקריות..." אורית איציק בקפה ברנש, תל אביב

למען הסר כל צל של ספק, חייבים להגיד שזה לא בר וגם לא מסעדה. קפה ברנש הוא בהחלט בית קפה אבל מהזן התל אביבי החדש. היישר מבתי הקפה והמסעדות באירופה, הביא אתו קפה ברנש את הבשורה גם לעיר הכי לא קדושה בארץ הקודש, והאמונה (והקסם) שמאחורי הברנש הצעיר, שנמצא על בוגרשוב, ממש בדרך אל הים, היא שאם תשתו משהו עם ארוחת הצהריים שלכם (ועם ארוחת הערב וגם בסוף השבוע), יעבור לכם היום בצורה נעימה יותר. טוב, אז לא תפתרו את כל הבעיות במזרח התיכון, אבל לפחות תהיו יותר רגועים בקשר לזה. כך תוכלו, בשמחה ובצהלה במילותיו של התפריט של ברנש, לשדרג את ארוחת הצהריים שלכם (שהיא זולה גם כך) עם בירה מהחבית או עם כוס קאווה ב-10 ₪ או עם כוס יין לבן או אדום ב-15 ₪ בלבד. ולי זה נשמע כמו רעיון מצוין.

שבח ואני מגיעות לברנש בשעת אחר הצהריים, זמן טוב לאכול ארוחת ערב מוקדמת ולשתות משהו קטן, אין סיבה שלא. לכן אנחנו מתחילות בכמה לגימות ממרגריטות קפואות, פירותיות, מתוקות-חמוצות ומרוות, שפותחות לנו את כל הטעמים לקראת הארוחה הבאה עלינו לטובה וגם את הפה לקשקושים חשובים מאד בעניינים שברומו של עולם. לדוגמה: שבח חייבת לקנות נעליים, וזה לא עניין מצחיק בכלל.

למנות ראשונות אנחנו מנסות מתפריט הברנושים (שמציע מנות מוקטנות בגודל אך לא באופי) את הכרובית המטוגנת, שמוגשת עם מטבל לימון כבוש. הלימוניות מוחקת את זכר הטיגון והופכת את הכרובית למצוינת ולמטרה נוחה לחיסול ממוקד. אנחנו עוברות לברנוש השני – אספרגוס עם מעטפת בייקון שנח על עלי בייבי ירוקים מאד ומכניס אותנו לאווירה אירופית. הבייקון פריך, כך גם האספרגוס, וזו מנה מצוינת ליד בירה או יין, אני חושבת לעצמי.

אנחנו נחות עוד קצת על הספות הנוחות, ומביטות החוצה אל האנשים שמתיישבים ליד השולחנות שמחוץ לקפה ברנש, אלו שידו של המזגן אינה מגיעה אליהם. האווירה ידידותית עד חברית מאד, האורחים שעדיין אינם מוכרים לעובדים של ברנש זוכים לקבלת פנים מחויכת, ואלו שמגיעים עם כלב זוכים לקערת מים מרווה. אנחנו זוכות גם למנות עיקריות. האחת – שקשוקה ירוקה, שאותה מכינים בקפה ברנש מתערובת של שמנת, תרד, בזיליקום, בצל ירוק, מעט כוסברה (שגם השונאים לא יבחינו בה) ושתי ביצים, כמובן, המוגשת בצורה מפתיעה על פרוסות לחם. כל הירוק המהודק הזה מרגיש כמו הבניה מחודשת ומעניינת של השקשוקה האדומה המסורתית, מי אמר שחייבים להיצמד לחוקים.

מנה עיקרית נוספת שהפיקה מגרונה של שבח קריאות צהלה הייתה "נקניקיות אלן". נתחיל בפירה, שהוא ביתי, לא שמנוני ולא נוזלי – תפוחי האדמה הוכנו, נמעכו ותובלו במידה הנכונה. נעבור לנקניקיות: בתוך הטולוז האדמדמה מחכות לנו הפתעות נהדרות בדמות פירורי גבינת פיקורינו שהותכו בעת הבישול ועכשיו שוברים את טעם הבשר הבשרני ומיטיבים עמו. הברדוורסט הגרמנית הטיפוסית היא שמנה, עסיסית ומצטיינת בחריפות עדינה. על הכול מנצחים כרוב כבוש, בצל מטוגן ופריך, חרדל חריף וסמיך מאד וסלט ירקות קצוץ דק. מיותר לציין שלא השארנו דבר בצלחת.

מדושנות, אנחנו יוצאות מקפה ברנש ומבטיחות לחזור ולטעום עוד מהידידותיות הזו בסוף השבוע. בטח נאכל את אחת מ-12 ארוחות הבוקר שמוגשות כאן כל היום. ואולי גם את ההמבורגר המפורסם. ואולי נשתה משהו, יש מבצעים. אבל נבוא. בטוח נבוא.