Bell Wood Bar

"אני לא זוכר אם הייתי בבירה השנייה או השלישית שלי ב-Bell Wood Bar כשעלתה בי המחשבה שבר טוב לא צריך הרבה, בעיקר הוא צריך להיות עצמו..." עם שריקת הפתיחה של משחקי המונדיאל בורח יובל בלנקובסקי מהבית עם חברים

היו ימים שבהם צפייה במונדיאל הייתה עניין פשוט, ברקו ומסך ענק היו נתלים על קירות אחד הבתים של חבריי, הבירות היו נשפכות כמו מים והאווירה הייתה נהדרת. אלא שהזמנים משתנים, התחתנתי, מיטב חבריי נשואים או אוחזים בבת זוג קבועה וכעת כשיש משחק משובח בשעות הערב אנחנו שואלים את עצמנו איפה ירשו לנו לראות אותו בווליום נמוך על מסך קטן גם אם בתנאי שלא נעשה הרבה רעש.

לא הייתה ברירה אלא להימלט החוצה מן הבית, אל ה-Bell Wood Bar. את ה-Bell Wood Bar אני אוהב בלי קשר למונדיאל, פשוט כי הוא פאב אמתי וטוב. הכניסה אליו מותרת מגיל עשרים ושלוש ומעלה, כך שלא תמצאו כאן חבורה של חיילים נלהבים ששותים גולדסטאר. Bell Wood Bar מעוצב להפליא, כיאה לפאב בסגנון אירי: לצד שולחנות עץ כהה, בר ארוך שלכל אורכו נמתח ארון משקאות משובח ועשיר. אם תתיישבו על הבר, מתי שהוא יציעו לכם ליקר עשבים נדיר כל שהוא שבמקרה הבעלים של Bell Wood Bar אסף באחד ממסעותיו באירופה. למקום גם מבחר נהדר ומשתנה של בירות מהחבית: לא פחות מארבעה עשר ברזים. כמה מהן מתקתקות, שיכר הולם לשעות אחר הצהריים החמות של הקיץ, העשויות דובדבנים או אפרסקים.

לצד המתוקות גם מבחר בירות חבית משובחות ומרות, למשל ברבר הבלגית עם נגיעות של דבש וכמובן גינס הכבדה והאירית לחובבי הז'אנר. התיישבתי על הבר, המשחק הוקרן על הקיר והעניק לי חוויה משובחת של צפייה. "אין כמו בבית" אינו משפט שגברים אומרים בחודש המונדיאל, וה-Bell Wood Bar, מיותר לציין, היה מלא בלקוחות קבועים רבים, שככל הנראה רגילים לברוח מהבית. די בהנהון קצר למלצרית שמיד יודעת איזו בירה להגיש להם.

בחודש המונדיאל (מקרינים כאן את כל המשחקים) מציעים כאן גם מבצעים אטרקטיביים: בזמן משחקי אחר הצהריים תקבלו על כל חצי ליטר מהחבית עוד שליש בחינם ועשרה אחוזי הנחה על תפריט האוכל. ובכלל, אם אתם קופצים החודש ל-Bell Wood Bar, כדאי לבדוק את המבצעים ואת המנות המיוחדות שמציעים בבר.

בהמלצת המלצרית הלכתי על בירה בשם "גוסר", זוהי בירה אוסטרית חלקה ונעימה שמשתלבת מצוין עם המנות בתפריט של Bell Wood Bar, שהוא בפני עצמו תענוג אמתי. כל המנות שטעמתי בביקורים האחרונים שלי כאן היו נהדרות, פשוטות, מתאימות לאלכוהול ומתומחרות בצורה שפויה לגמרי. הפעם הזמנתי את מנת הנקניקיות, ובמחיר מצחיק של 42 ₪ קיבלתי מנה של שתי נקניקיות מרגז פיקנטיות ושתי צ'וריסוס עבות ושמנמנות שהעלו ניחוח דרום אמריקאי שהשתלב עם המשחק. הנקניקיות היו משובחות, הכרוב הכבוש והחרדל האיכותי עשה להם כבוד.

עוד קיבתי מרופדת בגאון, המשכתי למנה הבאה של שניצלונים וצ'יפס שהגיעה חמה היישר מן המחבת. אם תגיעו ממש רעבים, אולי תצליחו לסיים את המנה הזאת בעצמכם, אבל אני נעזרתי בחבר שהצטרף אליי ל-Bell Wood Bar. המשחק המשיך והחלטתי לנסות להתמודד גם עם ההמבורגר של המקום. הקציצה הייתה נהדרת, היא הונחה על חצי לחמנייה שספגה את מיצי הבשר העסיסי, ועליה עלי חסה, עגבנייה ומלפפון חמוץ. הקטשופ והמיונז שליד הקציצה הפכו את המנה לחגיגה אמיתית.

אני לא זוכר אם הייתי בבירה השנייה או השלישית שלי ב-Bell Wood Bar כשעלתה בי המחשבה שבר טוב לא צריך הרבה, בעיקר הוא צריך להיות עצמו. וזהו בדיוק ה- Bell Wood Bar - בעל אופי אמתי, מכבד את האלכוהול שהוא מגיש, מעניק שירות מעולה ולצדו אוכל נהדר. עם מונדיאל ובלי מונדיאל זהו אחד הברים הכי טובים בירושלים, שתמיד כיף לחזור אליו שוב ושוב.