קולומבוס הכשרה

קרן ויזנר מגלה את אמריקה במסעדת קולומבוס הכשרה שבהרצליה. מכל קצוות גוש דן פוקדים את חמשת המפלסים של המסעדה הכשרה, פה עורכים אירועים ונהנים מעיצוב אמריקני וממאכלים עם נגיעות מקסיקניות. אמריקה זה כאן, בהרצליה

יש לי הערכה עצומה לכל דבר המתפקד ועומד על תלו לאורך זמן. בימינו, תחזוק מוסדות בכל תחום שהוא, תוך שמירה על אמונה שיחיו לנצח (לפחות עשור) הוא משימה בלתי אפשרית. בנוף המסעדנות תופעה מדוברת שמכה כל העת מאלצת מסעדות רבות וטובות לסגור שעריהן, ונדיר למצוא מסעדה עם פז"מ ארוך, שהצליחה לעבור כל מכשול אפשרי שעמד בדרכה ועדיין לשמור על שער פתוח.

מסעדת קולומבוס הכשרה בהחלט "שברה את הבורסה" עם הוותק שלה, שעומד כיום בכבוד על י"ח שנים. בכניסה להרצליה פיתוח ממוקמת לה מסעדת ביסטרו אמריקאית עם נגיעות מקסיקניות ותפריט שכל אחד ימצא בו איך להשביע את תיאבונו. החלל של קולומבוס הכשרה מלא סממנים אמריקניים, צבעי אדום כחול ולבן, מחבטי בייסבול, דגלי ארצות הברית, אפילו מפות השולחן מגלות לנו את אמריקה. כבר מהכניסה ניכרת אווירה נעימה, חמה וביתית.

בעליה של קולומבוס הכשרה הוא חיפאי נחמד בעל עיניים טובות, שמתרועע עם הסועדים, דורש בשלומם ומקשיב לבקשתם. קשה למצוא אנשים טובים בכל דרך, אבל האיש הזה מקרין חום וטוב, ממש כמו המסעדה, שנתן לה את מיטב שנותיו.

קולומבוס הכשרה מחולקת לחמישה מפלסים, מה שמאפשר קיומם של אירועים פרטיים. יש גם אפשרות לקיים אירועים מחוץ למסעדה עם תפריט מיוחד, שטח מיוחד וחגיגי הוקצה במיוחד למטרה זו. לקולומבוס הכשרה מגיעים מכל גוש דן, לרוב משפחות צעירות וקהל מבוגר, ועכשיו שהמסעדה הוכשרה, נפתחו הדלתות גם לקהל הדתי. הכנסת מנות חדשות ושדרוגן קורץ גם לקהל צעיר שאוהב את אמריקה בהתגלמותה.

אני אוהבת לשבת כמה שיותר גבוה ובאמצע ולכן בחרנו בספה בלב קולומבוס הכשרה והמתנו. על השולחן יש פלזמה קטנה, שמאפשרת התקשרות עם שאר השולחנות ומציעה משחקים ומידע על המנות המוגשות במסעדה לצד תמונות אוכל מגרות במיוחד, אכן אטרקציה לילדים קטנים וגדולים כאחד. לצד צלילי מוזיקה נעימה הזמנו לראשונות את חלת הבצל האגדית ואת מנת הצ'ילי קונקרנה, תבשיל בשר עגל ושעועית שחורה עם עגבניות שהוגש עם צ'יפס של דוריטוס. המנה בדרך כלל מוגשת בחריפות מורגשת, אבל כאן יש התחשבות בקהל הצעיר ובטעמו המוגבל ולכן העדיפו את הפיקנטיות, אכן בחירה נכונה ומושכלת למנה נהדרת. על חלת הבצל אין צורך להכביר מלים, מדובר במנת הדגל שהוזמנה פה מיליון פעמים בערך, טעמה לא רק שלא השתנה אלא הפך לאגדה ששמה הולך לפניה.

עוד אנחנו מחכים בקוצר רוח לבשר, החלה חגיגה מהולה בשמחה רבה, ומנהל המסעדה וצוות המלצרים התקבצו סביב שולחן וחגגו בשירה רמה ונעלה את יום הולדתה של איזו ילדה. הסבנו את מבטנו רק לרגע קט וכבר הונחו מולנו המנות העיקריות, מהבילות ומדיפות ריח עז. בן זוגי הזמין את נתח הטליאלטה טקסס, שהוא נתח אנטרקוט דק שהוגש על מצע של פירה פסטו ורוטב פלפלת. בשר האנטרקוט היה טעים ונוגב תכופות ברוטב הפלפלת המשלים, והתוספת המרעננת של פירה הפסטו הפתיעה לטובה.

אני לקחתי, כמובן, את נתח הקצבים, פיסת עונג מופלאה, שנחתכה לנתחים מלבניים במידת עשייה מדיום ונערמה כמגדל בשר, נתח על גבי נתח, שמתחת להם שכבו פרוסות בטטה צלויות. הכול הוגש עם קונפי עגבניות שרי ממותק שעשה את ההבדל ושדרג עוד יותר את המנה הנדיבה.

הנגיסה האחרונה מנתח הקצבים הודיעה על בואה של המנה האחרונה, אמנם קרם הבוואריה העגלגל שהוגש הוא פרווה, אך טעמו אינו נפגע, והוא הוגש על ביסקוויט עם רוטב שוקולד רב ובכך סיים ארוחה מלאה ונפלאה. אין ספק שאהבה גדולה היא שמכוונת את ידה של קולומבוס הכשרה ומכינה אותה לעוד שנים רבות ומבורכות של פריון והצלחה.