Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> ביקורת על קפה-מסעדה רשלה ירושלים

רשלה - קפה ומסעדה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אמיר נהרי מבקר בבית הקפה רשלה שבירושלים, ומגלה את בעלת הבית רחל שידה טובה במטבח. מהטאבון שבחצר היא שולפת פוקצ'ות חמות, והחמוציות שהיא מוסיפה לבורגול פשוט הופכות את כל הקומפוזיציה למושלמת יותר. הנאמנות נקנתה

רשלה היא אחד מאותם המקומות הבודדים שהם לא ממש בית קפה אבל גם לא לגמרי מסעדה, כלומר האווירה היא של בית קפה אבל האוכל שרחל, בעלת המקום, מגישה הוא מתוחכם, מורכב ואינו נופל ממסעדות אחרות בירושלים. רשלה בנוי מאזור קדמי שפונה לרחוב חבצלת במרכז העיר ומחצר פנימית אחורית ונעימה אשר בירכתיה שוכן לו טאבון מרהיב, שבעזרתו מכינה רחל פוקצ'ות יוצאות מן הכלל. בית הקפה רשלה פתוח מעט יותר משנתיים ובימים אלו ממש הוא מחליף תפריט למנות קייציות יותר. הפרודוקטים שבהם משתמשת רחל טריים כולם, וכל דברי המאפה והעוגות נאפים במקום. ואכן, המנה הראשונה שהוגשה לחברי יוני ולי הייתה פוקצ'ה חמה ורכה בליווי חצילים, סלסה עגבניות, זיתים ירוקים וציזיקי רענן. הטאבון של רשלה בהחלט מצדיק את קיומו.

מעט אחרי שהוגשה הפוקצ'ה הוגשו לנו שני סלטים. האחד סלט עלי חסה, תרד טרי, תפוחים, תמרים, אגוזים ומעל גבינת חלומי מטוגנת. זהו סלט מורכב וטעים מאוד שהתרד הוסיף לו קריצה מיוחדת שאפיינה אותו. הסלט השני היה סלט בורגול, חמוציות, פלפלים וגבינת שמנת עיזים, החמוציות בבורגול פשוט הופכות את כל הקומפוזיציה למושלמת יותר. חברי, בעל חולשה לאנשובי, ביקש אותו כתוספת. רחל, בטובה, הוציאה לנו עגבניות חתוכות עם עשבי תיבול ומעל מספר פרוסות של אנשובי וקנתה בכך את נאמנותו של ידידי.

אחרי פוקצ'ה ושני סלטים גדולים החלטנו כי יש להאט את הקצב אם ברצוננו להוסיף לאכול. כך ביקשנו קודם מנה עיקרית אחת ולאחריה את השנייה. רחל נענתה ברצון והגישה לנו מנת רביולי במילוי גבינת עיזים וברוטב שמן זית, שום, עגבניות טריות וטפנד. הרביולי הביתי היה עשוי בדיוק במידה הנכונה ואני, חובב שום מושבע, מיד התאהבתי. חיסלנו את המנה מהר מדי לטעמי. לאחר מכן הזמנו דג בתנור – דג דניס שלם ונהדר למראה ברוטב שמן זית וירקות גריל שהורכבו משיני שום נימוחות, עגבניות שרי, שעועית ירוקה ופטריות טריות. בצד הונחה צלוחית של תפודים צלויים בקליפתם עם מעט פפריקה. רחל החליטה, ובצדק, שלא ייתכן שנאכל דג נהדר שכזה בלי יין לבן ועל כן הזמנו שתי כוסות של דלתון ששיפרו את טעמו של הדג אף יותר.

מכיוון שכל דברי המאפה נאפים פה ברשלה החלטנו שמתפקידנו לטעום לפחות את חלקם, אם לא את כולם. רצינו להזמין תה אבל מבחר החליטות הגדול שמציעים ברשלה בלבל אותנו, והלכנו על אספרסו. תחילה הגיש לנו המלצר פרוסה של מרנג לימון חלומי שהסתיימה לה באותה מהירות שבה הגיעה ולאחריה קיבלנו כוס גדולה מלאה בטרמיסו מצוין. אין ספק כי רחל יודעת את העבודה במטבח ויותר מכך, ואולי במקום לנסות לבשל דברים כושלים בבית אני פשוט צריך להבין את הרמז ולצאת לאכול במקומות כמו רשלה לעיתים קרובות יותר.