מסעדות, הזמנת מקום במסעדה, חיפוש והמלצות על מסעדות בתי קפה וברים בישראל
Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> ביקורת על מסעדת הלנה קיסריה

הלנה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"בכל נגיסה של קלאמרי שנצרב בדיוק מופלא ומקבל בזרועות פתוחות את טעמו החמצמץ של היוגורט ואת עקיצתם העדינה של סחוג הרשד והלימון, אנחת תענוג אמתי משתחררת..." גם אדוה גן סתיו כמהה להלנה מטרויה במסעדת הלנה שבקיסריה

חופים הם לפעמים געגועים. נתן יונתן כתב את זה מול חופי קיסריה, לא? לא בטוח שאני עושה חסד עם השירה העברית של שנות החמישים אבל בהחלט סביר בעיניי שקיסריה, על יופיה הצורב, העלתה במי שניצב מולה שירי אהבה וכאב. יש תוגה מסוימת במים המתנפצים על אבנים בנות מאות השנים, בקשתות העתיקות הבלתי נגמרות, בשבילי האבן שנשחקו, שאומר כולו געגועים. נשימה עמוקה מסדירה את הלב שנחמץ מעט, מבט אל הים מזכיר שטוב.

ערב קסום עבר עלינו במסעדת הלנה שבקיסריה. ישבנו בחוץ, על מרפסת עץ מוקפת ים, מימיו הצלולים כובשים שוב ושוב את החול שנכנע בשמחה, מאחורינו קירות אבן שראו את הורדוס נכנס בשערי העיר ואת לוחמיו של צלאח-א-דין נופלים ארצה באפיסת כוחות. ארוחה טובה הייתה ודאי מאוששת אותם.

פוקצ'ה טריה, חמה ומתפצחת הגיעה לצד צלוחית שמן זית, רכז רימונים ומלח גס על גבו של קרש עץ כבד. מנה מושלמת, לא פחות מכך, של טבעות קלאמרי רכות, פיסות קטנטנות של לימון כבוש, יוגורט וסחוג רשד לצד סלט ירוקים, קרעי מוצרלה באפלו ונתחי ארטישוק ירושלמי היו הראשונות שלנו. ההבנה הנדירה הזו, שהמנות על השולחן הן יציר כפיו של מישהו שהברכה שורה עליו, משמחת ומטרידה כאחד. משמחת, כמובן, כי בכל נגיסה של קלאמרי שנצרב בדיוק מופלא ומקבל בזרועות פתוחות את טעמו החמצמץ של היוגורט ואת עקיצתם העדינה של סחוג הרשד והלימון, אנחת תענוג אמתי משתחררת. ומטרידה כי רף הציפיות שהרקיע עם כל שידוך בין פוקצ'ה שנבצעה לבין הארטישוק הירושלמי המקורמל והמוצרלה הטרייה עלול להתמוטט עלינו בכל רגע.

מנת הביניים המדהימה שהגיעה לשולחן תמכה ללא סייג בסברה המתבססת שבמטבח של הלנה לא יאכזבו אותנו. מחבת לוהטת ובתוכה קוקי סן ז'אק חפות מצדפה, שרימפס, זיתי טאסוס וקוביות גבינת חלומי זעירות ורכות ברוטב אוזו אלוהי הונח לצד אורז בסמטי מתובל בהל ובפטרוזיליה. מזגנו לעצמנו כוס שנייה של גוורצטרמינר אלזסי מצויין, הבטנו אל האורות הרחוקים שנצנצו בלב הים השחור והודינו על מזלנו הטוב.

למנות העיקריות בחרנו במנה שהולכת על הקצה, כזו שקל מאוד להחליק אחריה במורד התלול ורצוף הכוונות הטובות שכשלו. נתח עבה של דג חרב, עסיסי ורך, כמו שהוא יכול להיות רק במשך שניות ספורות על רשת הגריל לפני שהוא מתייבש ונחרב, הוגש על פירה עמוס חמאה לצד קונפי כרישה, ברוטב פרנו וזעפרן. ניחוח הפרנו המשכר, מתיקותה של הכרישה והקלות שבה נכנע נתח הדג הלבן למזלג היו שילוב מופלא באמת שכבש אותנו כליל. אנחנו כבר לא נוטרד מרף הציפיות שהציבה הלנה.

מבושמות מיין, מעונג ומרחש הגלים המשכנו למנת שוקולד טהור שנשזר בשברי אגוזים שקיבלה את השם סניקרס הלנה, ולכוס קפה טוב. בסופו של הערב נפרדנו מהים ומהלנה, הקרויה על שם הלנה מטרויה, אשר כמיהתם של גברים אליה העבירה אותם על דעתם, וידענו שנחזור. הגעגועים הרי יכריעו אותנו.