סטולי עלית

עומר גנור מבית הספר לברמנים, זמן אמיתי, פותח טור אלכוהול חדש שבו הוא מספר לנו את כל מה שיש לדעת עליו (האלכוהול). והפעם: וודקה סטולי עלית, זו ששמה בלבד גרם לו לרעוד. וזה עוד לפני שהוא טעם את החלקלקות שלה

אי שם בשנת 2005 הגעתי לראשונה אל העיר הגדולה. הייתי אז ברמן בן 25, עם ותק של ארבע שנים מאחורי הבר בפרדס חנה, מתברר שגם שם יש ברים. כל מה שמגיע לתל אביב, מגיע לפריפריה רק שנה או שנתיים אחרי, אם לא יותר מכך. כשבתל אביב מזגו אבסולוט, אצלנו מזגו סטופקה. כשבתל אביב עברו לגרייגוס, אצלנו התחילו למזוג סמירנוף. העיכוב בלתי נמנע.

ולענייננו, המשמרת ראשונה בבר התל אביבי החדש שאליו הגעתי. כבר בתחילת הערב נכנס אל הבר בחור גדול מאד, מלווה בשתי בחורות נאות מאד מאד. הן מזמינות פיג'לינג סאוור והוא מצווה: "תן שוט מהעלית". ואני? מיד הבאתי עראק עלית. פניו שהתעוותו גרמו לקיבה שלי להתהפך, ולי להצטער על כך שלא ארזתי תחתונים נוספים בתיק. "מה זה?! אתה בסדר? וודקה, אחי, סטולי עלית!" מיד התנפלתי על הפריזר ובדקתי בקבוק אחר בקבוק. שכה יהיה האל בעזרי, בפרדס חנה לא היו כל כך הרבה וודקות. הנה! אני שולף בקבוק ארוך מאוד, פאלי משהו, ומוזג לבחור שוט מהנוזל הקפוא והשקוף. פותח חשבון לשלישייה, לוחץ על הריבוע המציין "סטולי עלית" ותג המחיר קופץ – 55 שקלים. המום, שאלתי את עצמי מי מוכן לשלם 55 שקלים על שוט שבהגדרה אמור להיות חסר טעם, צבע וריח.

היום אני יכול להגיד שגם אני מוכן. לא רק מוכן כי אם רוצה, מעוניין ושמח מאוד. גם במקפיא שלי בבית, בין כל מה שיש לבחור תל אביבי ממוצע (שניצלים של מאמא עוף, צ'יפס ושניצלים של מאמא עוף) יש בקבוק של סטולי עלית.

סטולי, או בשמה המלא סטוליצ'ניה (עיר בירה ברוסית) היא יצרנית וודקה גדולה מאד היושבת כ-100 שנים בסנט פטסבורג. הוודקה נמכרת בכל העולם ומשווקת בארץ על ידי החברה הסקוטית. כמו כל וודקה שמיוצרת ברוסיה, הסטולי מיוצרת מחיטה, ולא סתם חיטה – חיטת חורף רוסית. מהי חיטת חורף? ובכן, מבלי להפוך את הטור שלי למבוא לחקלאי המתחיל, זוהי חיטה הגדלה תחת מעטה השלג בחורף הרוסי ונובטת באביב. משמעות הדבר היא שזו חיטה אורגנית – בגלל מעטה השלג לא מגיעים אליה מזיקים שונים ואין צורך לרסס אותה, מה שהופך אותה לחומר גלם מעולה לוודקה.

הסטולי עלית שבה אני מאוהב היא גרסת האולטרה פרימיום של הסטולי. וודקה המיוצרת מחומר הגלם והמים הטובים ביותר בשלושה זיקוקים (לא של יום העצמאות, אלא של אלכוהול) משני סוגים – זיקוק דודי אחד ושניים רציפים. בנוסף מסוננת הסטולי עלית בתהליך מיוחד שעליו יש לסטוליצ'ניה פטנט רשום – סינון בקפיאה. בתהליך זה מקפיאים את הוודקה לכדי 18- מעלות. האלכוהול המעולה כמובן אינו קופא, אך כל מה שאנחנו לא רוצים בוודקה כמו חומרים שונים הנוצרים בזמן הזיקוק או כאלו שהצליחו להתגנב אליה בתהליך הייצור קופאים. או אז מסננים את הנוזל הצמיגי והקפוא ומתקבלת וודקה חלקה ונקייה במיוחד.

אם תחפשו את הסטולי עלית בחנויות האלכוהול תגלו שהיא עולה הרבה מאוד, לפחות 320 ₪ במקרה הטוב, ראיתי כבר מקומות שהצמידו לה תג מחיר של 400 ₪ ואף יותר. האם היא שווה את זה? חד משמעית כן. מי שכבר מוציא 250-280 ₪ על בקבוק וודקה, יוסיף את ההפרש וישדרג את החוויה בענק. היא מעולה כשהיא מוגשת קפואה בשוט, אך דווקא ללגום אותה צוננת מהמקרר ולא קפואה היא החוויה האמיתית. כל פעם שאני עושה את זה (בערך פעם בשבוע) אני מתמוגג מחדש מכמה שהיא חלקה.

הבהרה – הכותב אינו מועסק במישרין או בעקיפין בשום צורה שהיא על ידי מזקקת סטוליצ'ניה, החברה הסקוטית או כל גורם אחר. הכתבה הינה חווייתית ואין לראות בה יותר מאשר דעתו האישית של הכותב.

סדנאות אלכוהול בזמן אמיתי