לה בוקה

"כשגיא קמחי חזר מדרום אמריקה הוא החליט לשלב בין היכולות שלו במטבח לבין המתכונים המסורתיים והמוזיקה הלטינית היפהפייה שהביא וכך נולדה לה מסעדת לה בוקה..." אמיר נהרי וזוגתו מבקרים במסעדת לה בוקה הירושלמית

על מסעדת לה בוקה שבעמק רפאים במושבה הגרמנית לא תקראו בעיתון ירושלים. גם לא תתקלו בשלט פרסומת בפינת רחוב שמציע לכם לבקר במסעדה. לה-בוקה מושכת את לקוחותיה באמצעות אוכל מצוין, שירות מוקפד, מוזיקה נעימה ועיצוב יוקרתי שיגרמו לכל לקוח להיות פרסומת מהלכת בעצמו. הוא כבר יספר לכל מכריו על המסעדה המצוינת שבה בילה ערב קודם והם, שירצו גם כן לחוות את החוויה הקולינרית, יבואו בהזדמנות הראשונה.

וזו הסיבה לכך שגם זוגתי ואני באנו למסעדת לה-בוקה. הגענו בשעת ערב לאחר שיטוט נינוח ברחוב הראשי שוקק החיים של המושבה הגרמנית, שבו חנויות, בתי קפה, צבעים וריחות רבים, זו הייתה התחלה מבטיחה לערב מענג. טיפסנו במעלה המדרגות הצרות אל עבר מסעדת לה בוקה, אשר חלונותיה הגדולים משקיפים מטה מן הקומה השנייה אל הרחוב ההומה. למרות הבר המזמין והאווירה השקטה החלטנו, זוגתי ואני, לשבת במרפסת הסגורה של לה בוקה, צמוד לאחד החלונות. התחלנו בשתי כוסות של יין אדום, תבור אדמה קברנה סוביניון טרה רוסה 2007, יין החודש של לה בוקה, מוצלח, בעל ארומה חזקה, צבע עמוק וסיומת חמצמצה מעט. השקנו כוסותינו לחיים.

טרם המנות הראשונות הגיע לחם הבית, רך ומפתה, בליווי גווקמולה, חצילים קלויים וממרח שעועית לבנה מיוחד. לאחר מכן הגיעו שתי המנות שעליהן המליץ בעצמו השף והבעלים של לה בוקה, גיא קימחי. כשגיא קמחי חזר מדרום אמריקה הוא החליט לשלב בין היכולות שלו במטבח לבין המתכונים המסורתיים והמוזיקה הלטינית היפהפייה שהביא וכך נולדה לה מסעדת לה בוקה, שאליה מגיעים מסלתה ומשמנה של העיר כבר יותר מארבע שנים.

אני קיבלתי טורטייה פריכה מצופה פירורי לחם ושברי קוקוס במילוי חזה עוף ופלפלים בסלסה ברזילאית פיקנטית. הטורטייה הייתה מונחת על סלט ירוק קטן עם שרי ובוטנים. הטעם היה מלא, עשיר להפליא ועמוס בכל טוב. זוגתי הזמינה סביצ'ה בקר חמצמץ על מצע של קונפי לבבות ארטישוק רכים כמו חמאה ולא היה צורך לשאול אותה לדעתה, היא נאמרה בחיוך שהתפשט ובעיניים שנעצמו.

לאחר שפונו הצלחות הריקות, שאותן ניסינו להבריק בעזרת לחם הבית, הוגשו לנו המנות העיקריות. זוגתי נהנתה ממדליוני פילה בקר נימוחים ברוטב יין אדום, שעועית ירוקה מוקפצת עם חציל, גזר, אפונה ובצל וריזוטו זעפרן שעליו הונח פלפל אדום כקישוט. מנה מרשימה באופן הגשתה ובטעמה כאחד. לרגע הרגשתי צביטת קנאה אולם זו חלפה במהרה כאשר הגיעה הצלחת שלי. פרוסות של פריים ריב אדמדם ועסיסי בליווי שלושה רטבים: רוטב צ'ימיצ'ורי מאורוגווי על בסיס פלפלים, רוטב פלפלים פרואנים פיקנטי ורוטב יין אדום. בצד הצלחת נח פירה תפוח אדמה. כל רוטב העניק לבשר נגיעה מיוחדת משלו ויתכן שלרגע הם אף גרמו לזוגתי להתקנא בי. ברוב אדיבותי הנחתי לה לקחת קורטוב מהרטבים, בתנאי שאוכל לקחת חופן ריזוטו. לאחר משא ומתן קצר כולם היו מרוצים, שבעים ומוכנים לקינוח.

את הקינוחים בלה בוקה מגיש גיא לצד צלוחית של חנקן נוזלי ומים ששופכת עשן על השולחן ומעניקה תחושה של ענן. הקינוח עצמו הורכב מסופלה שוקולד חם וסביבו ארבע אצבעות בצק עטוף בסוכר ובקינמון ממולאות בשוקולד אגוזים, כוסית קטנה עם סלט טרופי וקציפת פירות יער ממעל ובצד פרלין שוקולד קטן. הזמנתי בנועזות קפה הפוך מחלב סויה, שלמען האמת לא היה רע כלל. וכדי להשלים את החוויה הדרום אמריקאית קיבלנו שתי כוסות של משקה ברזילאי תוסס וטעים בשם "גוארנה", שעשוי ממיציו של אותו פרי טרופי נהדר ונמכר שם יותר מקוקה קולה, וסוף סוף יכולנו לומר בלב שלם ובבטן מלאה - Hasta La Vista La Boca.