סקאיי סושי: הפתעה

"שוב מתבררת האמת, כשהמוצר הוא טוב וכשיודעים לטפל בו היטב, יש מקום להצלחה אפילו בגוב האריות הצפוף של סושיות אבן גבירול..." עיינה גל מגיעה חסרת ציפיות לסושייה סקאיי באבן גבירול תל אביב, ומוצאת המון הפתעות

עוד סושייה, חשבתי לעצמי כשצעדתי עם ידידי דן במעלה רחוב אבן גבירול בתל אביב, מחפשת את סקאיי, מסעדת הסושי החדשה. הרי יש כאן כבר אלף סושיות, וזאת קטנה ואלמונית, מה הסיכוי שיהיה בה משהו מיוחד? אבל דווקא האופטימיות של דן ניבאה את העתיד שלנו בסקאיי: "לכי תדעי", אמר, "לפעמים דווקא במקומות הקטנים והאנונימיים מוצאים הכי הרבה הפתעות".

התיישבנו, כאמור, נטולי ציפיות, בסושי סקאיי הקטן והסתכלנו סביב. כמה שולחנות בחוץ, כמה שולחנות בפנים, בר פנימי ובר צמוד אל קיר הזכוכית מול הרחוב, שעליו בחרנו להתיישב. בחרנו לנו כמה מנות פתיחה וקומביניציה אחת וחיכינו להפתעות.

והן לא איחרו להגיע. ראשון חיסלנו את מרק המיסו הטעים, ממנו עברנו מהר לסלט אטריות דקות שנשלקו בכיף, גם האצות והירקות שליוו אותן היו מתובלות כהלכה. ניסינו גם גיוזות טובות למדי, אפילו הצלחנו לאכול אותן במקלות האכילה מבלי להפיל, אבל עדיין נותרנו בתחושה שההפתעה הגדולה עוד בדרך.

ואכן, הקומבינציה שהגיעה אל שולחננו עלתה על כל הציפיות והפתיעה אותנו כהלכה, התברר שיותר טוב מזה יהיה לנו מאד קשה למצוא. קיבלנו כארבעה סוגים של סושי, ניגירי, סשימי ומאקי, ומגוון הטעמים של הטאמאגו, הטונה, האינטיאס, האושינקו, הקמפיו, הסלמון, האבוקדו, הסורימי, השומשום והטמפורה התערבבו זה בזה והפכו את היחידות הקטנטנות האלו לייחודיות, טעימות ומקצועיות. בזאת נתגלתה, ממש כמו אמריקה, הסושייה האיכותית סקאיי.

אחרי ההפתעות הבטתי עוד קצת סביבי, והבנתי שטעיתי. סקאיי סושי הוא לא אנונימי בכלל: כל השולחנות בחוץ היו בתפוסה מלאה, וגם פנימה התחילו לטפטף אנשים. נראה שבשלושת החודשים שבהם סקאיי סושי המצוין הזה עובד, הוא הצליח לעשות לו שם בשכונה עמוסת המתחרים ולהביא אליו לקוחות קבועים שחוזרים בשביל הסושי. אמנם אני שבעתי מהר, אבל דן המשיך לאכול עד החתיכה האחרונה, וסיכם שמדובר בסושי שאינו נופל בטעמו מאלו של הגדולים והידועים בעיר. שוב מתבררת האמת, כשהמוצר הוא טוב וכשיודעים לטפל בו היטב, יש מקום להצלחה אפילו בגוב האריות הצפוף של סושיות אבן גבירול. מתברר שסושייה טובה, קטנה ונעימה כמו סקאיי מושכת אליה אנשים בחזרה, שוב ושוב.

אמנם חשבנו שנגמרו ההפתעות, אבל אז הגיע הקינוח של סקאיי. שוב התבדו ציפיותינו מקינוח כשר, כשהוגש לנו סורבה קוקוס בצירוף צלוחית שוקולד חם, שעשתה את שלה ואף יותר מכך. טבלנו בשוקולד את חתיכות הקוקוס הדומות לרול סושי פרוס, ליקקנו את האצבעות והבטחנו שנחזור לכאן שוב. אין מה לדאוג, סקאיי סושי עוד יהיה פה, מסעדות טובות לא הולכות כל כך מהר לשום מקום.