בר גיורא

"אולי בפעם הבאה שנבוא נהיה מבוגרות מגניבות, נהנה לנו ממבצע קוקטיילים 1+1 בין 5 ל-9, נשחק סנוקר ונאזין למוסיקה חיה... או שאולי נאכל עוד עוגייה ענקית..." רייצ'ל וגנר והתר: דברים שרואים משם בבר גיורא בתל אביב

בר גיורא, בר-מסעדה-בית קפה-חלל להופעות חיות, הוא מקום עם כל כך הרבה רבדים שאפילו בעיר הזו, שכל המסעדות בה נסגרות יום אחרי שהן נפתחות, משרה בר גיורא, הניצב בגאווה מול דיזינגוף סנטר, תחושת ביטחון. אחרי שבר גיורא החליף ידיים במהלך השנים, מנצח בעליו הנוכחי על התזמורת בחמש האחרונות, ומזה שנה שהוא מציע תפריט ביסטרו ישראלי עכשווי.

החלל של בר גיורא מורכב מכמה קומות, והוא בנוי כמבוך: נתחיל באזור תחום בקיר זכוכית שנותן תחושה של חוץ, מלא בשולחנות ובכיסאות, להלן חדר האוכל. אם נכנסים דרך המפתן הפתוח מגיעים לבר החשוך והמסתורי, שם דולקים נרות על גבי שולחנות קטנים ואינטימיים המקיפים בר ארוך. לו הייתם סוטים ימינה לפני מפתן הבר ועולים במדרגות, הייתם מוצאים את חדר הסנוקר שהוא גם חדר האירועים הפרטי המתגאה בבר משלו, בכמה ספות ובשני שולחנות סנוקר. חדר זה נפתח מדי פעם בפעם לציבור הרחב, הזמינו מקום מראש אם אתם בעניין של משחק. לבסוף, רדו שוב במדרגות והמשיכו הלאה לקומה נוספת, שם תמצאו את מקור המוסיקה החיה. בקומה תחתונה זו יש במה מורמת קטנה הטובלת באור אדום וסקסי, בר, שולחנות וכיסאות וספה גדולה בצורת ר', שעליה תוכלו לשבת וליהנות מההופעה.

התר ואני עלינו בחזרה במדרגות של בר גיורא והתיישבנו במקום המועדף עלינו – חדר האוכל, כמובן. לא היינו כאן שנים ולא היינו בטוחות למה לצפות מהתפריט של בר גיורא – האם יהיה תפריט של בית קפה רגיל או שיהיו לו נטיות קולינריות גבוהות יותר?

כשהמנות הראשונות – תרד מוקפץ עם גבינת פטה וקרפצ'יו בקר - הונחו לפנינו, הבנו שזו עומדת להיות הרפתקה מענגת. התרד היה רך ומלא טעמים, הוא לווה בהמון בצל, שום ורוזמרין והוקפץ עוד רמה אחת למעלה עם קוביות גבינת פטה מלוחה בעלת מרקם קרמי. לא רק שהמנה הייתה טעימה עד כדי טבילת לחם, היא גם הייתה מהסוג שמעולם לא ראינו. הקרפצ'יו היה סטנדרטי אבל הוכן היטב – מושלם למי שמעוניין במנה קלאסית של בקר נע פרוס בדקיקות מירבית ומלווה בחומץ בלסמי, פרמזן ואורוגולה.

אחרי גיחה לבר, שם התפנקה התר על מנת ניקוטין של אמצע הארוחה (הבר של בר גיורא ממוקם בחדר נפרד, והמעשנים ישמחו בוודאי לשמוע שיש עדיין בר בעיר שמותר לעשן בו) הגענו במהרה למנות העיקריות. הספיישל הפרסי היומי, שאותו מכינה אמו של הבעלים (ששש... אל תספרו) היה מורכב משלוש קציצות בקר וכבש עם פול ואורז. התר המכורה לתבלינים ביקשה אריסה דחוף. אני אכלתי עוף בקארי, שהיא מנה חמה וקטנה של חזה עוף חתוך לקוביות ומגוון ירקות מבושלים ברוטב קארי צהוב קוקוסי וקרמי על מצע אורז בסמטי.

נשנשנו זו מצלחתה של זו עד שהגיע הזמן לקינוח של בר גיורא שהזהירו אותנו שעלינו לשמור מקום בשבילו: פיטר לוגר קוקי (הקשר למסעדת הסטייקים בניו יורק אינו ידוע). אחרי המתנה קצרה (אתם יודעים מה אומרים באנגלית על דברים טובים), מנה חמה כקיטור של דאבל שוקולד צ'יפס קוקי, שזה עתה נאפתה והונחה מתחת לגלידה, הגיעה לשולחננו. היא הייתה מתוקה, לעיסה ושוקולדית, והגלידה הנמסה נספגה בה אט אט. עוגיית הפיטר לוגר הייתה שיא בקטגוריית הקינוחים האמריקאיים, ואנחנו נהנינו מכל נגיסה עשירה. התותים המכוסים קרם מסקרפונה מוקצף והקדאיף היו נחמדים גם הם... אבל הילדות הקטנות שבתוכנו השתלטו ודרשו שהעוגייה תקבל תשומת לב מלאה.

אולי בביקור הבא שלנו נהייה מבוגרות מגניבות, נהנה ממבצע של 1+1 על קוקטיילים בין 5 ל-9, נשחק סנוקר או נהנה ממוסיקה חיה... או שאולי פשוט נאכל עוד עוגייה ענקית.