המסעדה היהודית

בשבוע שלפני פסח הסתובבה קרן ויזנר עם סלסלה במסעדה היהודית שבבני ברק ולקחה מכל טוב, לה ולחברים שסועדים אתה: גפילטע פיש פולני, קציצת קרפיון שמנמנה, סטייק סלמון, דג נילוס, עוף בטריאקי, אוסובוקו ועוד ועוד

אומרים שמי שלא טורח בערב שבת, לא יאכל בשבת, אך לשמחתם הרבה של המוני האדם אין למשפט הזה תוקף חוקי ו/או מעשי. היום אפשר לוותר על בישולי השישי ולרקום תוכניות שוות יותר, שכוללות הסתובבויות מהנות במקומות הבילוי והשופינג המוצעים. כמובן, יש תחליף מצוין במסעדה היהודית בדמות אוכל מוכן ומזומן, שמקצר זמנים והוגן כספית, ובזכותו אפשר לבצע את האמור ולאכול הרבה וטוב ובשבת. מפתיע לטובה שגם האוכלוסייה הדתית ואף מקצת החרדית דוגלת בהתנהלות זו ומשנה בזאת את פני ההיסטוריה והמקובל עד עתה.

ממש לשם כך ועם פז"מ של עשור, ישנה המסעדה היהודית, וכשמה כן היא, היא מושתתת על רזי הבישול היהודי ומציעה אוכל גלאט כושר. המסעדה היהודית ממוקמת ליד מכון מור בבני ברק והיא פתוחה בימים א' – ה'. בימי שישי כללי המשחק משתנים ובאולם האירועים שליד המסעדה מוצע שוק אוכל עצום בחסות המסעדה היהודית, המציע כל טוב ומגוון עצום של סלטים, בשרים ותוספות. האוכל מבושל באותו הבוקר והוא מגיע טרי ואף חם, בשל הביקוש הרב מגיעות משאיות באופן תדיר ובאמתחתן עוד מגשים מלאים במטעמים מבוקשים.

לקראת פסח עמלים קשה במסעדה היהודית כדי לספק מנות כשרות לאלפי בתים שחוגגים ארוחת חג מלאה וכשרה, ובמיוחד השבוע חלה התעוררות עצומה במסעדה היהודית והחל משעה 8:00 בבוקר גודשים את המקום המוני אדם.

לקראת ארוחת הערב שאני מארחת בביתי הצנוע, לקחתי לי סלסלה ויצאתי לטייל במסעדה היהודית בין השולחנות המגוונים והמזמינים, העמסתי מכל טוב דגים, בשר, סלטים, תוספות ואף חלה קדושה מבית ויז'ניץ. אחרי 20 דקות של העמסה, חזרתי לביתי מסופקת ופנויה.

בערב, כשהגיעו האורחים, פתחתי שולחן ממש כמו בספרים, ולמנות ראשונות הגשתי דגים. האשכנזים שבחבורה נהנו מגפילטע פיש פולני ומקציצת קרפיון גדולה ושמנמנה, שהייתה מתקתקה בטעמה. השאר שמחו לקבל סטייק סלמון ודג נילוס ברוטב פיקנטי שהיה עדין בטעמו.

החלה הטרייה שנוגבה במנת הכבד קצוץ הייתה מעולה, והטורטיות שמולאו בבשר וירקות היו פריכות ונעימות. האווירה שנוצרה בשולחן העמוס מכל טוב המסעדה היהודית הייתה מקסימה, בעיקר כשכל אחד מצא את מקומו ואת טעמו באוכל שהוגש, ואני חייכתי לי מרוצה ומסופקת.

ישר מהתנור החם הוגשו אל השולחן המנות העיקריות המהבילות. בגזרת העוף נוסו כרעי עוף בפירות יבשים וכרעי עוף בטריאקי, שנתפסו כעסיסיות ומוצלחות. מנת האוסובוקו הפתיעה לטובה. בגזרת הממולאים הפלפל היה סביר והמוסקה הבריקה. מנות הבשר והעוף לוו בתוספות חמות מסוג אורז לבן, שתמיד מוצא את מקומו בשולחן, בטטה מעולה בדבש, תפוחי אדמה אפויים בתנור עם רוזמרין ועוד מאכל אשכנזי - כיסוני קרפלעך ממולאים בתפוחי אדמה שהיו טובים גם הם. התוספות הקרות כללו סלט זיתים מרוקאיים מצוין, סלט סיני חמצמץ וסלט פלפלים צבעוניים בתחמיץ שהיה נהדר.

קצרתי שבחים על הבחירות המעניינות לצד השגרתיות שהן מוכרות וטובות. עכשיו, משאורחיי כבר אינם מוכנים להסתפק בפחות, אני מסתובבת עם ירייה ברגל ושמחה בלב: ימי השישי שלי יוותרו פנויים לשיטוטים, ולמסעדה היהודית על כך רק תודות.