Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> ביקורת על בית הקפה בורוכוב 88 רעננה

בורוכוב 88


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"הקנלוני היה מסוג המנות שנזכרים בהן בלילות קרים ומזי רעב רק כדי להתחרט מרה על שכבר חצות ושעריו של בורוכוב 88 נעולים..." אדוה גן סתיו וחברתה שכרסה בין שיניה בארוחת שחיתות בבית הקפה-מסעדה בורוכוב 88 שברעננה

כ' כבר בסוף שבוע 42. למי מכם שמסתובב בעולם כשהוא נטול אחריות ועדיין מקיים קשרי חברות עמוקים עם המונחים הנשגבים "יקיצה טבעית", "זמן פנוי" ו"שנת צהריים ביום שישי" מדובר בימים של השבוע האחרון להריון, בשלב שבו האימא לעתיד נתקלת בכל פינה בפרצופים שואלים ומוצפת בשיחות טלפון תמימות לכאורה שמאחוריהן משווע להתפרץ צמד המילים "נו, ילדת?" כדי להשלים את התמונה לכדי סנריו שליו ותומך, כשכבר יש סיבה להגיע לחדר הלידה, מקבלים את פניה הרופאים, ששכחו שלא הם חתומים על ההמצאה הנקראת לידה, מעקמים את הפרצוף למראה הגיליון הרפואי ופוצחים מיד בפירוט כל דרכי הזירוז הידועות לאדם. אני, לעומת זאת, הזמנתי את כ' לארוחת שחיתות בבורוכוב 88 כדי לחגוג את אימהותה המתקרבת.

נכנסנו לבית הקפה-מסעדה בורוכוב 88, הממוקם, למרבה הפליאה, ברחוב בורוכוב 88 ברעננה, והתיישבנו באחת הספות הפינתיות. שאפנו אל קרבנו את הריח הממכר שבאוויר (שרק מטבח המבוסס על שילובים מופלאים של שום, יין לבן, עגבניות ושמנת יכול להניב) והתיאבון, הגדול ממילא אצל כ' בימים אלו ואצלי בימים אלו וגם באחרים, גדל עוד יותר.

השקנו לחיים שתי כוסות ענק מלאות בשייק בננה-אננס-תפוזים (אני) ותמר-בננה-תפוזים (כ' והתינוק) ואיחלנו לעצמנו שימשיך להיות טוב. בחרנו להתחיל עם קנלוני תרד ובסלט פטה ובטטה. אף על פי שהסלט בבורוכוב 88 מגיע עם לחם, החלטנו שאי אפשר לוותר על פוקצ'ת השום. הפוקצ'ה, עמוסה בשיני שום קונפי ומלח גס, הוגשה עם טפנד טוב וחמאה, והקנלוני היה מסוג המנות שנזכרים בהן בלילות קרים ומזי רעב רק כדי להתחרט מרה על שכבר חצות ושעריו של בורוכוב 88 נעולים. הגלילים הרכים היו גדושים ברוטב בשמל מצוין ובתרד טורקי טרי שקיבל את החמאה שבה הוקפץ בחיבוק חם (לא שאלתי במה הוא טוב יותר מאחיו הישראלי, אולי ארים טלפון לפופאי) ונשזפו בתנור עד לפריכות מתפצפצת. הסלט היה מורכב מקרעי חסה ערבית, עגבניות שרי חצויות, קוביות בטטה צלויה בדבש וטימין, צ'יפס בטטה פריכים ודקיקים וקוביות גבינה מלוחה. וינגרט חרדל ודבש חיבר את הכול לכדי סלט רענן וחביב מאוד.

בשלב הזה כבר היו תנועותינו איטיות יותר אבל לא נכנענו. יש לנו עוד מנות עיקריות וקינוחים להספיק (לא עושים חצי עבודה) והתינוק, לפחות בתיאוריה, יכול להגיע כל רגע. בחרנו בפטוצ'יני מלנזנה ובפילה סלמון צלוי ברוטב שמנת וחרדל. הפטוצ'יני נקשרו בשמחה ברוטב רוזה סמיך, בקרעי בשר חציל חרוך, בשפע שום כתוש ובטבעות בצל ירוק. פילה הסלמון נפתח לפרפר מושלם שהונח על קוביות רכות להפליא של תפוחי אדמה, עגבניות שרי צלויות ושום קונפי. רוטב החרדל והשמנת היה משובח.

חליטת תה ירוק, פאי אגוזים וסופלה שוקולד היו סיום מצויין לערב נעים בבורוכוב 88. יומיים אחרי, עשה ש' (המשתתף הצעיר ביותר בכתבות שלי עד כה) סימנים שמאס במגורים הצרים שסופקו לו בתשעת החודשים האחרונים. אם אתם שואלים אותי, מה ששיכנע אותו לצאת היתה הידיעה שבחוץ, בבורוכוב 88, מחכה אוכל לא רע.