שיפודי רחובות

"לעומת אפנות כמו הקינואה, צמחונות, טבעונות או אחרות שלעתים צצות, לעד יסתובב סליל השווארמה על צירו... שיפודי רחובות, על אף שמה, אינה שיפודיה. זו מסעדה המקדשת בשר לסוגיו..." שיר כידן קרניבורית במסעדת שיפודי רחובות

בישראל רובנו קרניבורים בהגדרה. לעומת אפנות מתחלפות של קינואה, צמחונות, טבעונות או משהו אחר שמדי פעם צץ, לעד יסתובב סליל השווארמה על צירו. הפיתה הזו שתמיד נוזלת מכל הכיוונים מסרבת לצאת מהאפנה ומתעקשת ללכלך את כל הבגדים שלי.

במסעדת שיפודי רחובות זיהו את הבעיה ושכללו את הפיתרון. במקום דוכן צפוף עם תפאורה של בשר מסתובב, שיפודי רחובות היא מסעדה רחבת ידיים בעיצוב נקי ויוקרתי. במקום כמו פארק המדע שבו רוב הלקוחות הם אנשי היי טק ומדענים מהארץ ומהעולם, השאירו בחוץ את הלחץ הישראלי התמידי ויצרו דרך חדשה לאכול בשר. מול שולחן, עם סכין ומזלג ובעיקר בלי שהטחינה תמצא את מקומה על הבגדים.

בערב של משחק גורלי כל שהוא לקחתי חברה והתמקמנו בנוחות על הספות המרופדות של שיפודי רחובות. אל השולחן הוזמנה פיתה אמיתית טרייה מהטאבון ואליה הצטרפו המון צלוחיות עם סוגים שונים של סלטים שאותם מכינים במקום לאורך כל היום. קישואים בטחינה בסמיכות מעודנת, סלט ביצים שאותו לקחתי תחת חסותי, מטבוחה פיקנטית, חציל מטוגן במיונז המענג את בלוטות הטעם, עגבניות שרי בחמיצות מיוחדת, גזר מתקתק עם כוסברה. חברתי שהרגלי האכילה שלה לא יביישו את המטבח המרוקאי נהנתה מהטאבולה והעמיסה על הפיתה סלט טורקי, חצילים בירקות וכרוב אדום בזה אחר זה. אני התענגתי על קובה עירקי מטוגן גדול ואוורירי שהזכיר נשכחות מבית סבתא והמשכתי עם כרובית בטחינה וסלט טורקי. את שארית הפיתה כבר ניגבנו בחומוס במרקם עדין.

עוד לא נגמרו הסלטים המעולים של שיפודי רחובות וכבר הגיעה המנה העיקרית. מראש ויתרנו על קונספציית שתי הצלחות והזמנו צלחת גדולה אחת עם נגיעות בשר. פשוט רצינו ליהנות מכל העולמות והיה לנו ברור שנגיסות בשר יחליפו פה צלחות. פרוסות הפילה העסיסי החליקו כמו אוויר במורד הגרון ונתח הקצבים הפליא בבשרניותו. בשם החברות ויתרתי בצער על חלקי באנטריקוט אך הגנבתי עוד פיסה מהפרגיות הפיקנטיות. סוד הקבב התגלה כשהבעלים של שיפודי רחובות, כימאית שעבדה שנים לא מעטות בפארק וחצתה את הקווים לניהול אחת המסעדות הבולטות פה, סיפרה לנו כי בשרו נטחן במקום. מדי פעם גיוונתי עם קצת אורז מתובל. הזמן התפזר ובין בשר כבש עסיסי ושומן כבש רך, נגמר הערב והלילה התחיל לתת את אותותיו.

עוד התפנקנו על מוס שוקולד אוורירי ומלאבי מתוק ושמענו מבעליה של שיפודי רחובות על אמנות ניהול מסעדה כמו שיפודי רחובות במציאותנו הכלכלית תוך שמירה על חיוך בסוף הערב. מוס השוקולד האיכותי נמס בפי והשאיר חיוך גם על שפתיי. גם זאת אמנות.

שיפודי רחובות, על אף שמה, אינה שיפודיה. זו מסעדה המקדשת בשר לסוגיו. כאן הבשר הוא מרכז הארוחה. כל השאר זה רק תוספות. קישוטים אם תרצו. משהו לגוון איתו. בסוף יום ארוך ומפרך אפשר להסתגר במסעדת שיפודי רחובות כמו בבועה, להשאיר את משא היום מחוץ לדלת ולאכול בשר אמיתי. כשתצאו, מלאים עד אפס מקום, תגלו שעל אף, ואולי הודות לכמויות הבשר שדחסתם לקרבכם, המשא קל יותר.